Conseal, אפליקציה חדשה ל-Windows ול-Mac שהושקה ב-23 באוקטובר, מחליפה שמות ופרטים מזהים בתוויות קבועות לפני שהטקסט מגיע ל-ChatGPT או ל-Claude. בישראל, גילוי הדעת המעודכן של ועדת האתיקה הארצית קובע שהתממה כזו אינה פוטרת בהכרח מהסכמה מדעת ומפורשת של הלקוח.
מה הכלי עושה, לפי החברה
ההשקה פורסמה כהודעה לעיתונות של החברה באתר LawSites, ולא כסקירה עצמאית. מאחורי Conseal עומדת Sprintfour Technologies, בראשות המייסד והמנכ"ל אש מלפטי. לדבריו, הרעיון נולד כשאנשי מקצוע סירבו להעלות מידע חסוי של לקוחות לכלי AI של צד שלישי.
לכלי שני מצבים. Redact מוחק מידע רגיש לצמיתות, לצורך כתבי טענות והעברת מסמכים בהליך גילוי. Anonymize מחליף פרטים בתוויות כמו [PERSON_1], כך שכלי ה-AI עדיין יכול לעקוב אחרי המסמך. קובץ המיפוי בין התווית לערך המקורי נשמר על המחשב, ומאפשר לשחזר את המקור בסוף העבודה. פיצ'ר בשם Live Detect עובד על טקסט שמוקלד בכל אפליקציה, כולל אפליקציות הדסקטופ של ChatGPT ו-Claude: הוא מסמן מידע פרטי, מחליף אותו בלחיצה אחת ומשחזר בסיום. הכלי תומך בקבצי טקסט, PDF, Word, Excel ו-CSV.
לפי החברה, הזיהוי וההתממה רצים על מודלים קלים במחשב עצמו, החיבור לאינטרנט משמש רק לאימות רישיון ולעדכונים, ותוכן המסמכים או ההקלדה לא נשלח החוצה. המחיר הוא 29.99 דולר למכשיר בחודש, ולפי בקשה אפשר להתקין גרסה פרטית על שרתי המשרד. אלה טענות של הספק. ההודעה אינה מפרטת שיעורי דיוק בזיהוי, ביקורת אבטחה חיצונית או אופן ההצפנה של קובץ המיפוי, והחברה עצמה מגדירה את הכלי "קו הגנה ראשון" שמחייב בדיקה של המשתמש לפני שיתוף.
מה קובע גילוי הדעת המעודכן
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה בספטמבר גילוי דעת עדכני את/60/24, "שימוש בבינה מלאכותית (AI) בעבודת עורכי הדין", שמחליף את הנוסח המקדמי ממאי 2024. כמה מהוראותיו נוגעות ישירות למה ש-Conseal מציעה. על עיקרי העדכון כתבנו כאן בספטמבר.
סעיף 39.2 קובע שהתממה, לרבות מחיקת שם הלקוח או פרט מזהה אחר, "אינה בהכרח מספקת". המבחן הוא אם המידע שנשאר, לבדו או בהצלבה עם מידע זמין ממקורות אחרים, מאפשר להסיק את זהות הלקוח, לקשר את המידע לתיק או לזהות אותו מחדש. אם כן, המידע אינו נחשב כמי שעבר התממה מספקת לשימוש בפלטפורמה פתוחה. לפי סעיף 39.4, נקודת המוצא לגבי הזנת מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה היא איסור, וחריגה ממנה תיבחן רק בנסיבות חריגות.
הפרק על שקיפות והסכמה מוסיף שכבה. סעיף 43.1 דורש הסכמה מדעת של הלקוח מראש כשעורך הדין רוצה להשתמש במידע מוגבל שלו בפלטפורמה פתוחה, גם אחרי התממה, אם ההתממה אינה שוללת זיהוי במידה מספקת. לפי סעיף 43.2, ההסכמה צריכה להיות מדעת, מפורשת וקונקרטית, אחרי הסבר בשפה פשוטה על המערכת, סוג המידע, המטרה והסיכונים, כולל עיבוד בידי צד שלישי ושימוש לאימון. סעיף 43.3 קובע שככלל אין די בהוראה כללית או גורפת, כך שסעיף סטנדרטי בהסכם שכר הטרחה שמתיר "שימוש ב-AI" לא יספיק. ועוד הבהרה: הסכמת הלקוח אינה מכשירה שימוש במידע של צדדים שלישיים.
כלכליסט ו-Pearl Cohen מדגישים גם את חובת הבדיקה המוקדמת: לפני שימוש במערכת AI, עורך הדין נדרש לבחון את תנאי השימוש של הספק, הגישה למידע, אחסונו ומחיקתו, וההגנות החוזיות והטכניות.
איפה הכלי עוזר, ואיפה ההכרעה נשארת אצל עורך הדין
תוויות כמו [PERSON_1] מטפלות במזהים הישירים: שם, מספר זהות, כתובת. המבחן של גילוי הדעת מסתכל דווקא על מה שנשאר אחרי ההחלפה. תאריכים, סכומים, תיאור עסקה ייחודית או נסיבות משפחתיות יכולים לזהות לקוח גם בלי שמו.
כלי כמו Conseal יכול לצמצם את הסיכון ברגע ההקלדה ולהפחית טעויות אנוש. הוא אינו מכריע אם הטקסט שנותר עדיין מזהה את הלקוח, אם השימוש נעשה בפלטפורמה פתוחה או סגורה במובן של גילוי הדעת, ואם בטקסט יש מידע של צדדים שלישיים. את ההכרעות האלה, ואת הצורך בהסכמה מפורשת וקונקרטית, גילוי הדעת משאיר אצל עורך הדין.
עוד בנושא
- ועדת האתיקה הארצית מעדכנת את גילוי הדעת את/60/24: אי-עמידה עשויה להוות חזקה להפרה
- חיסיון עורך דין-לקוח ו-AI: הטענה ש"הבינה המלאכותית אינה עורך דין" ומה אומרות ועדות האתיקה