משרד גדול בנה כלי שמקצר עבודת ליטיגציה של כמה ימים לשעתיים, ואז התיר אותו רק בתיקים בשכר טרחה קבוע, כעשירית מהעבודה של המשרד. מרי או'קרול משתמשת בסיפור הזה כדי לטעון שהבעיה אינה הטכנולוגיה ואינה התמחור, אלא האופן שבו המשרד מודד ומתגמל את האנשים שלו.
או'קרול הובילה את תפעול המחלקה המשפטית של גוגל מ-2008, כיהנה כנשיאת CLOC, ארגון אנשי ה-Legal Ops, ועברה ב-2021 ל-Ironclad, לפי Legal IT Insider. את הטענה הנוכחית היא פרסמה ב-29 באוקטובר בניוזלטר שלה ב-Substack. על מודל הניקוד שהציעה לבחירת יוזמות AI במחלקה משפטית כתבנו בספטמבר.
שתי שעות חיוב
לפי או'קרול, במשרד יש שתי שעות. האחת מופיעה בחשבונית ללקוח. השנייה יושבת בכרטיס הציון הפנימי וקובעת שכר, בונוס וקידום. רוב הדיון הציבורי עוסק בראשונה, אבל לטענתה השנייה היא זו שמחזיקה את המודל בחיים. המשרד שהגביל את הכלי שלו, היא כותבת, לא פעל מתוך התנגדות לטכנולוגיה. בתיק לפי שעות, הדרך המהירה מקטינה את ההכנסה, ובמקביל מורידה שעות לעמית שהבונוס שלו נגזר מהן.
היא ממחישה זאת בשני עמיתים בשנה השלישית. הראשונה רושמת 2,100 שעות בשיטות הרגילות, וחלק מהן נמחק לפני החיוב. השני רושם 1,400 שעות, משתמש בכל כלי זמין, מטפל בכמעט פי שניים תיקים ובונה כלים לצוות בזמן שאינו מחויב. ברוב המשרדים, לדבריה, הראשונה מקבלת בונוס, והשני אינו זכאי לו ומוזמן לשיחה על השעות. מכאן שעמית שעוקף כלי יעיל פועל באופן רציונלי לגמרי.
הלחץ מצד הלקוחות כבר מתועד
הדוגמה החיצונית ש-או'קרול מביאה מגיעה מ-ABA Journal, שפרסם ב-8 באוקטובר כתבה על מחלקות משפטיות שמשנות את היחס לעבודה החיצונית. איימי גוזי, היועצת המשפטית של רשת תחנות הדרך Love's Travel Stops, בנתה עם GC AI סקירה של דרישות רישוי בכל 50 המדינות עבור חברה שנרכשה, בפחות מעשר דקות. משרד חיצוני הציע לבצע את אותה עבודה ב-110 אלף דולר. באותה כתבה מתוארת היועצת המשפטית של Liquid Death, שקיבלה הצעה של 10,000 דולר לסיכום הסכם הלוואה וסיימה אותו בכחצי שעה. סקר של ACC שמצוטט שם מצא ש-85 אחוזים מהמחלקות המשפטיות בחברות משתמשים ב-AI.
בצד של המשרדים, או'קרול מציינת שההכנסות עדיין שוברות שיאים, בעיקר בזכות העלאות תעריפים. דוח התעריפים של Thomson Reuters מצא שהתעריפים בפועל עלו ב-2025 ב-7.4 אחוזים, מול אינפלציה של 2.8 אחוזים.
"המשרדים לא יודעים לתמחר" אינו תירוץ
את הטענה שאי אפשר לתמחר עבודה משפטית מראש היא דוחה באמצעות קבלן שיפוצים. קבלן נותן הצעה קבועה לפני שהקיר הראשון נופל, על סמך ניסיון בעבודות דומות, ומתמחר את התיק כולו: עבודות שמתארכות מתקזזות עם כאלה שנגמרות מוקדם, ושינוי אמיתי בהיקף מטופל בהזמנת שינוי חתומה. משרדים כבר עובדים כך בעסקאות מיזוג ורכישה ובקניין רוחני. לדבריה היכולת קיימת, וחסר רק מישהו בתוך המשרד שמרוויח מהשימוש בה.
מה מחליף את המספר
ההצעה הראשונה שלה היא מדד ה-Staffability מעולם הייעוץ: האם שותפים רוצים אותך בתיקים שלהם. לפי או'קרול, מקינזי עברה לשיטה הזאת לפני כמה שנים, מודדת ניצולת בימים ולא בשש דקות, ובוחנת את המדד פעמיים בשנה מול טבלת קריטריונים. בגוגל, סולם הדרגות של היועצים המשפטיים כלל עשרה ממדים, משיקול דעת ופתרון בעיות ועד חניכה והשפעה, ואף אחד מהם לא נמדד בזמן. כדי שהמדד לא יהפוך לתחרות פופולריות היא מציעה טבלת ציפיות לכל דרגה, כיול בין כמה שותפים, ובודק מחוץ לצוות. את אותה קופת בונוסים מחלקים לפי השפעה, ולא לפי ותק ושעות.
השינוי, היא מדגישה, חייב לכלול גם את השותפים. עמית שמתבקש להשתמש ב-AI יעבוד מול שותף שעדיין מתוגמל לפי הכנסות. בחיוב שעתי יעילות מקטינה הכנסה, ובשכר טרחה קבוע היא הופכת לרווח, כך ששותף שמתוגמל לפי רווחיות ירצה בעצמו לעבור לתמחור קבוע. להנהלות היא ממליצה להכריז על השינוי הרבה לפני תחילת שנת הכספים, להשאיר את השעות כמדד משני בשנה הראשונה, ולהתחיל בפיילוט בקבוצה שבה גם התגמול של השותפים משתנה.
ליועצים משפטיים בחברות יש לה המלצה מעשית אחת: לשאול במכרזים ובבחינת פאנל המשרדים איך המשרד מעריך עמיתים, והאם יש להם יעד שעות. או'קרול גם מודה שאינה יודעת מה יכריע בסוף את המעבר. שנים של לחץ מצד לקוחות לא שברו את המודל, והביטחון שלה נוגע לזיהוי המנוף, לא לתזמון.
עוד בנושא
- מרי שן או'קרול: מחלקה משפטית צריכה שיטה לבחור, לא עוד רעיונות ל-AI
- היועץ המשפטי של Anthropic: השעה לחיוב יצרה טריז בין משרדים ללקוחות, וה-AI יאיץ את סופה
- כמה אוטומציה צריך כדי ששעת החיוב תפסיק להשתלם? עורך דין מנסה לחשב את הסף
- טרומנס: הוזלה בזכות AI תלויה בשאלה אם הלקוח רואה בשירות המשפטי מוצר יוקרה