ג'וש קוביצקי, יועץ אסטרטגי למשרדי עורכי דין ומרצה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת אינדיאנה, פרסם ב-16 באוקטובר כלי חינמי בשם Workflow Discovery Interview: סוכן AI שמראיין עורך דין כחצי שעה על תהליך עבודה חוזר, ומחזיר מפה של התהליך, עד שש נקודות שבהן AI יכול לעזור ותקציר של עמוד אחד. ההיגיון הפוך מהמקובל: קודם מבינים איך העבודה זזה בפועל, ורק אחר כך מחליטים מה לאוטמט.
ראיון במקום סדנת אפיון
את הכלי הציג קוביצקי בגיליון 297 של הניוזלטר שלו, Brainyacts, תחת כותרת שמבקשת מהקוראים להעביר אותו לעורך הדין הספקן ביותר שהם מכירים. לדבריו, הכלי עובד הכי טוב דווקא על השותף שבטוח ש-AI לא יכול לתת לו כלום.
דף הכלי מתאר ראיון של כ-30 דקות, שאפשר לעצור ולחזור אליו מאותו קישור. המשתמש מתאר במונחים כלליים איך העבודה נעשית אצלו, והסוכן מפיק "כרטיס" של תהליך אחד או שניים. בסוף אפשר לפתוח דוח שכולל מפה של התהליך, את הנקודות שבהן AI יכול לשנות משהו, ותקציר בעמוד אחד.
לפי קוביצקי, המפה מראה מי עושה מה, איפה העבודה ממתינה ואיפה היא חוזרת אחורה. נקודות ההתערבות, עד שש, מדורגות לפי הערך ללקוח ולא לפי שעות שנחסכות. התקציר כולל מספר מרכזי אחד, עם החישוב שמאחוריו, וצעד קטן אחד להמשך. על שאלה קרובה, אילו שלבים בתהליך משפטי באמת צריכים מודל שפה ואילו אפשר להשאיר לאוטומציה, דיווחנו על מבחן החייט ופס הייצור.
הדוגמה מעולם ה-Private Equity
ההדגמה בגיליון היא ראיון ניסיון, בלי שותף אמיתי ובלי לקוח אמיתי, אם כי קוביצקי כותב שעורכי דין כבר משתמשים בכלי על עבודה אמיתית. התרחיש: עסקאות עם קרן PE, שבהן חוזרת השאלה "על מה הסכמנו בפעם הקודמת" מול אותו ספונסר. התשובה מפוזרת במיילים, בהסכמים ישנים ובזיכרון של אנשים, ואסוסייאט בכיר מבלה בחיפוש בין 20 דקות לשעה בכל פעם. לפי הדוגמה, בחלק מהפרקטיקות זה קורה כ-30 פעמים בשנה.
המעניין הוא סדר העדיפויות שיצא מהראיון. בראש הרשימה: תיעוד העמדות של כל ספונסר לאורך שתים עשרה העסקאות האחרונות שלו, נכס שלפי קוביצקי הלקוח עשוי להעריך יותר מהניסוח עצמו, כי צוותי העסקאות אצל הספונסרים מתחלפים והזיכרון שלהם גרוע לעתים מזה של המשרד. נקודה אחרת סומנה כ"להגן עליה": שיחת החזרה עם הספונסר והשיחה עם האסוסייאט הבכיר, שבה עורכי דין צעירים לומדים את המקצוע. חיסכון בזמן דורג במכוון אחרון.
"אלפא" ולא רק יעילות
קוביצקי מדגיש שחלק מהפתרונות שעולים במיפוי בכלל לא קשורים ל-AI, ושהכלי מחפש גם את מה שהוא מכנה "אלפא": ערך חדש שהלקוח יכול לקבל ושהמשרד לא מסוגל להציע היום. זו גישה שמתאימה לרקע שלו. באתר האישי הוא מתאר עבודה מוקדמת על תהליכים ותמחור במחלקה משפטית של חברת תקשורת, ייעוץ למשרדים כמו Mayer Brown ו-Crowell & Moring, ותפקיד של סמנכ"ל אסטרטגיה ראשון במשרד מרשימת Am Law 100.
מה כדאי לבדוק לפני שמשתמשים
דף הכלי שקוף לגבי הנתונים, וזה החלק שעורך דין ישראלי צריך לקרוא לפני שהוא מתחיל. נכתב שם במפורש שאין להזין מידע סודי של לקוחות, שמות לקוחות, פרטי תיקים או מידע חסוי. התשובות נשמרות יחד עם שם, מייל והדוח, מפעיל האתר יכול לקרוא אותן, והן נשלחות לעיבוד דרך ה-API של Claude של Anthropic. לפי הדף, המשתמש בודק את הכרטיס שלו לפני שמשהו משותף או מצורף לתוצאות של אחרים.
במילים אחרות, זה כלי למיפוי שיטת העבודה, לא לניתוח תיק. מי שמתאר את התהליך ברמת הכלליות שהדף מבקש יכול לקבל ממנו תמונה מסודרת, בלי לחשוף את הלקוחות שבתוכו.
עוד בנושא
- החייט ופס הייצור: מבחן פשוט להחליט איזה שלב בתהליך משפטי צריך מודל שפה
- לא כל שלב צריך מודל: מבחן פשוט לחלוקת עבודה בין אוטומציה ל-LLM בתהליך משפטי