שלושה סקרים של Thomson Reuters: ה-AI כבר בשימוש, התמורה לא נמדדת והלקוחות לא שומעים

איור: סרט מדידה כתום סגור שמונח ליד שרפרף חדש שלא נמדד, כמשל לארגונים שכבר עובדים עם AI ולא מודדים מה הם מקבלים ממנו

שלושה סקרים שפרסם Thomson Reuters Institute במהלך 2026 מצטרפים לתמונה עקבית. אנשי מקצוע, ובהם עורכי דין, כבר עובדים עם AI באופן שוטף, אבל רוב הארגונים לא יודעים למדוד מה הם מקבלים ממנו, וגם השותפים שמשתמשים בו הכי הרבה כמעט לא מדברים עליו עם הלקוחות.

91% מרגישים פער

הנתון הרחב ביותר מגיע מדוח Future of Professionals 2026, שפורסם ב-22 ביוני ומבוסס על יותר מ-1,800 אנשי מקצוע ב-62 מדינות, בתחומי המשפט, המס, הביקורת והרגולציה. לפי סיכום הדוח, 91% מהנשאלים אמרו שחוו במידה כלשהי פער בין הערך שציפו לקבל מ-AI לבין הערך שקיבלו בפועל. זה לא נתון על אי-שימוש: 74% משתמשים בכלי AI כמה פעמים בשבוע, ו-44% נשענים עליהם כמה פעמים ביום. את עיקרי הדוח סקרנו כאן ביוני.

לפי המכון, המשתנה המרכזי הוא אסטרטגיה. בעמוד הממצאים מדווח שבמקומות עם אסטרטגיית AI ברורה, 66% אומרים שה-AI עומד בציפיות או עולה עליהן. במקומות בלי אסטרטגיה, 22%. 18% אמרו שלארגון שלהם אין כיוון אסטרטגי בנושא בכלל, וכמעט שליש מאלה שבארגונם יש אסטרטגיה מוצהרת אומרים שהיא לא ניכרת בעבודה היומיומית. יותר משליש משתמשים בכלים שהארגון לא אישר או לא רואה, ו-41% אומרים שאין להם גישה לכלים שעומדים בסטנדרטים של אחריות מקצועית.

רק 18% יודעים שמודדים ROI

סקר אחר של המכון, 2026 AI in Professional Services Report שפורסם ב-9 בפברואר, נשען על 1,514 משיבים ב-27 מדינות שנסקרו באוקטובר ובנובמבר 2025. השימוש הארגוני ב-AI כמעט הוכפל בתוך שנה, מ-22% ל-40%. ובכל זאת, רק 18% אמרו שהם יודעים שהארגון שלהם עוקב בדרך כלשהי אחרי החזר ההשקעה (ROI) בכלי AI, שיעור דומה לזה של השנה הקודמת. הנתון מתייחס לכלל השירותים המקצועיים ולא רק למשרדי עורכי דין. את הדוח סקרנו כאן בפברואר.

לפי Accounting Today, 42% אמרו שהארגון לא מודד ROI, ו-40% לא ידעו אם הוא מודד. גם אצל מי שמודד, המדדים נוטים לצד הפנימי: חיסכון בעלויות (77%) ושיעור השימוש של העובדים (64%) מובילים, ושביעות רצון לקוחות (26%) והכנסות חיצוניות (23%) הרבה מאחור. Elizabeth Beastrom מ-Thomson Reuters הסבירה שבשלבי האימוץ הראשונים ארגונים מתמקדים במדדים הקלים ביותר לצפייה ולכימות.

השותפים שלא מדברים עם הלקוחות

הנתון השלישי נוגע ישירות למשרדים. הדוח Turning Law Firm AI Strategies into Practice, שפורסם ב-6 באוגוסט, מבוסס על סקר של 2,527 עורכי דין שלקוחותיהם סימנו אותם כבולטים, מהם 2,287 שותפים. שותפים שהטמיעו AI עמוק בעבודתם מדווחים בסבירות גבוהה פי תשעה מאלה שכמעט לא משתמשים בו על השפעה משמעותית על היעילות והאיכות. אבל רק כשליש מהם דיברו על AI עם 60% או יותר מלקוחותיהם, והמשתמשים המינימליים כמעט לא ניהלו שיחות כאלה בכלל.

אותו סקר מראה גם פער בין הצהרה לביצוע. יותר משלושה רבעים מסכימים שלמשרד יש אסטרטגיית AI, אבל רק 25% מסכימים בתוקף שיש למשרד תוכנית לייצר הכנסה מהשימוש ב-AI, ומעט יותר מ-10% בטוחים מאוד ביכולת של תחום העיסוק שלהם להצליח. כשנשאלו מה מאפיין מנהיג משרד טוב, ראייה אסטרטגית הובילה בפער ניכר, וניהול שינוי והובלה טכנולוגית דורגו קרוב לתחתית. בפרק הפודקאסט של המכון תואר הפער בין מה שהנהלות המשרדים אומרות על AI לבין מה שהשותפים מוכנים לומר ללקוחות. פער דומה בין אסטרטגיה מוצהרת להתנהלות בפועל עלה גם בדוח The Clarity Dividend, שסקרנו בספטמבר.

בצד הלקוחות, לפי Future of Professionals, 78% מהלקוחות העסקיים רואים בשיפור איכות מבוסס AI דבר הכרחי, ורק 6% אומרים שהם מקבלים אותו באופן עקבי. 32% מהם ישקלו מחדש את הקשר עם נותני השירות בתוך 12 חודשים.

המדידה הופכת למוצר

הפער במדידה כבר מייצר הצעות מסחריות. ב-19 באוגוסט הודיעו Thomson Reuters ו-Laurel על שיתוף פעולה שנועד, לדברי החברות, לקשר בין עבודה שנעשית בעזרת AI לבין תוצאות של יעילות, רווחיות, ביצועי תיקים והחזר על ההשקעה הטכנולוגית. ראוי לזכור שהגוף שמפרסם את רוב הנתונים על פער הערך הוא גם אחד מספקי הכלים הגדולים בשוק.

שלושת הסקרים בוחנים אוכלוסיות שונות, ואין לחבר ביניהם כאילו מדובר במדגם אחד. אבל הכיוון שלהם זהה: השימוש כבר לא הבעיה, והשאלות הפתוחות הן אסטרטגיה, מדידה ושיחה עם הלקוח.

עוד בנושא

מקורות

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.