עורכת הדין הלן פאן (Helen Fan), שכותבת ב-Substack תחת השם Helen's Legal AI Lab, פרסמה מסגרת שמנסה לענות על שאלה שמטרידה משקיעים ומייסדים בתחום: איפה נמצאת ההגנה העסקית של חברת Legal AI כשמודלי השפה עצמם משתפרים ומוזלים. התשובה שלה: רוב השכבות הולכות ונשחקות, והערך שמצטבר נמצא אצל מי שמוכן לספק שירות משפטי ולשאת באחריות עליו.
איך נבנתה המסגרת
לפי פאן, המאמר, שפורסם בפברואר כחלק שני בסדרה על שינויים מבניים בליגל-טק, התגבש מתוך שישה שולחנות עגולים סגורים שקיימה במשך חצי שנה עם יועצים משפטיים, שותפים, מייסדים ועורכי דין צעירים. שלושה מהם התקיימו בעמק הסיליקון ושלושה בבייג'ינג, בשנגחאי ובהונג קונג. השאלה שחזרה בכולם, היא כותבת, הייתה איפה נמצאת היום ה-Defensibility, כלומר היכולת של מוצר להגן על עצמו מפני תחרות.
נקודת הפתיחה שלה היא התגובה בשוק להשקת התוסף המשפטי של Anthropic ל-Claude, שלדבריה לוותה בירידה חדה בשווי של חברות מידע ותוכנה משפטית. פאן מספרת שבחנה את התוסף ביום השקתו, ושהמסקנה שלה נגעה פחות לתוסף עצמו ויותר למה שהוא מאותת על כיוון המודלים הגדולים.
חמש הרמות
רמה 1, יכולת AI גולמית. ממשקי צ'אט שבנויים על קריאות API למודל, לעתים עם שכבת RAG. לפי פאן, זו רמה שכבר הפכה לסחורה.
רמה 2, AI ותהליך עבודה. ממשקים מקצועיים, Playbooks מותאמים ותוספים ל-Word לסימון שינויים. גם כאן, לטענתה, הפער בין המודל הגולמי למוצר המלוטש מצטמצם, משום שהמודלים עצמם מציעים חלק גדול מהיכולות.
רמה 3, נתונים קנייניים. פלטפורמות שמשתפרות מהשימוש ואוספות דפוסי משא ומתן, העדפות סעיפים ואותות סיכון שאינם זמינים למודל כללי. היא מבחינה בין זה לבין הנתונים של ספקיות ותיקות כמו Thomson Reuters ו-LexisNexis, שלדבריה מבוססים ברובם על מידע ציבורי. ההגנה כאן אמיתית, היא כותבת, אבל הולכת ומצטמצמת.
רמה 4, מערכת רשומה (System of Record). מוצרים שמשובצים כל כך עמוק בעבודה היומיומית שהמעבר מהם כואב, כמו Clio ו-Filevine. פאן מזכירה את רכישת vLex על ידי Clio כצעד שהעמיק את כוח המשיכה הזה. זו, להערכתה, ההגנה החזקה ביותר כיום, והיא נשענת על כובד תפעולי ולא על טכנולוגיה.
רמה 5, מודל היברידי של אדם ו-AI. חברות שהופכות בעצמן לנותנות שירות משפטי, מעסיקות עורכי דין ומשתמשות ב-AI כשלד התפעולי.
הטענה המרכזית
לפי פאן, רמות 3 ו-4 קונות זמן, אבל הן "אסטרטגיות של טרום AGI". שני כוחות ישחקו אותן: איחוד של מערכות ארגוניות למערכות AI מאוחדות, והתכנסות היכולות של המודלים. היא מדגישה שזו טענה על כיוון ולא תחזית לוח זמנים, ושהרשאות, רגולציה, תקציבים ובעלות על נתונים עשויים להאט את התהליך.
רק ברמה 5, היא טוענת, הערך מצטבר במקום להישחק. השירות המשפטי הוא עסק של אמון, ואחריות מקצועית מחייבת אדם שאפשר לתבוע ממנו דין וחשבון. כשהאינטליגנציה נעשית זולה, האמון הוא המשאב הנדיר.
כדוגמה מרכזית היא מביאה את Lawhive הבריטית, שלדבריה התחילה במכירת תוכנת אוטומציה למשרדים קטנים, גילתה שהם לא רוצים אותה, והפכה בעצמה למשרד עורכי דין שבנוי סביב AI. לפי הנתונים שפאן מביאה, החברה גייסה 60 מיליון דולר בסבב Series B, הגיעה ל-35 מיליון דולר בהכנסות חוזרות שנתיות אחרי צמיחה פי 7 בשנה, ועובדים בפלטפורמה שלה 500 עורכי דין בשכר טרחה קבוע. היא מזכירה גם את Eudia, שלפי המאמר רכשה ספקית שירותים משפטיים חלופיים והקימה משרד עורכי דין מבוסס AI במסגרת מבנה ה-ABS של אריזונה, ואת המחזור של Y Combinator בחורף 2026, שכולל כמה משרדי עורכי דין "ילידי AI".
השאלות שנשארו פתוחות
פאן לא סוגרת את הדיון. היא מציינת את פרדוקס התמחור (האם הלקוח משלם על תוכנה או על שיקול דעת אנושי), את הספקנות של רוב השותפים והיועצים המשפטיים לגבי האפשרות להפקיד בידי מודל הכרעות אנליטיות, ואת השאלה איפה יתפתחו עורכי הדין הבכירים של העתיד אם העבודה השגרתית של המתמחים והצעירים תיבלע ב-AI. בהקשר הזה היא מביאה פוסט ויראלי של עורך דין צעיר משנגחאי, שתיאר איך ה-AI הגדיל את השליטה של המנהלים, בעוד הצעירים סוקרים יותר חוזים בלי שיפור בשכר או בסיכויי הקידום.
המסגרת של פאן איננה מחקר כמותי, אלא סינתזה של שיחות סגורות ושל ניתוח שוק. ובכל זאת, היא מתיישבת עם מהלכים שנראים בשוק בימים אלה, למשל המאמץ של חברות כמו Legora לבנות לעצמן שכבת נתונים משפטיים קניינית, כפי שעולה מרכישת Qura שדווחה ב-23 באפריל. לפי המודל של פאן, זה בדיוק מהלך של רמה 3.
עוד בנושא
- התוסף המשפטי של Anthropic ל-Claude Cowork והירידה החדה במניות חברות המידע המשפטי
- ״משרד Claude-Native״: עורך הדין זאק שפירו מתאר פרקטיקה עסקאית שלמה על Claude
- Artificial Lawyer שאל את Claude כמה מתקציב הליגל-טק הוא יבלע. התשובה: עד 40% אצל מחלקות משפטיות
- Claude בתוך CoCounsel ו-Protégé: Anthropic הופכת לשכבת תשתית אצל ענקיות המידע המשפטי