משרד עורכי הדין הבינלאומי Pinsent Masons דיווח על עצמו לרגולטור עורכי הדין באנגליה ובוויילס, ה-SRA, אחרי שעורך דין זוטר בו שלח לבית המשפט הגבוה בלונדון שני מכתבים שנוסחו בעזרת AI והציגו נוסח חקיקה שאינו קיים. השופט, ICC Judge Mark Mullen, קבע שעורך הדין "העביר כמעט לחלוטין את תהליך החשיבה לתוכנה", ושהפיקוח עליו כשל.
תיק שגרתי בלי צד שני
ההליך עצמו לא היה דרמטי. מדובר בבקשת "העברה גורפת" (Block Transfer) שהוגשה לבית המשפט לחדלות פירעון וחברות, כדי להחליף נאמן שכיהן כמנהל מיוחד או מפרק של כמה חברות ועבר למשרד אחר. בקשה כזו מוגשת בלי התנגדות, וזו בדיוק הנקודה שהשופט הדגיש: כשאין צד שכנגד, אין מי שיתפוס טעות בהתכתבות שנשלחת לבית המשפט.
לפי הדיווח ב-Legal Futures, השופט שאל אם בית המשפט מוסמך לפטור את הנאמן היוצא מאחריות בלי בקשה של מזכיר המדינה. במכתב מ-30 במרץ השיב המשרד בהפניה לתקנה 12.37(5) לתקנות חדלות הפירעון של 2016, וצירף ציטוט של נוסח התקנה כביכול. השופט בדק את התקנה באתר החקיקה הרשמי ובספר עיון מקצועי, ומצא שהיא "לא אומרת שום דבר כזה".
המכתב השני
כשבית המשפט ביקש הסבר, נשלח ב-14 באפריל מכתב נוסף. לפי Legal Futures, המכתב טען בדיעבד שהטקסט המצוטט לא היה ציטוט אלא סיכום של כמה הוראות. השופט דחה את ההסבר, ולפי Legal Cheek כינה אותו "בלתי אפשרי לקבל". גם המכתב השני, כך עולה מפסק הדין כפי שדווח, הוכן בעזרת AI.
פרט אחד בולט במיוחד: הכלי עצמו המליץ לעורך הדין לבדוק את ההפניות, והוא לא עשה זאת. השופט הגדיר את אי הבדיקה "בלתי נסלחת", וכתב שרוב הבעיה הייתה נמנעת אילו נבדקה אחת מהוראות החוק במקור מוסמך.
האחריות עולה למעלה
השופט לא הסתפק בעורך הדין הזוטר. לפי הדיווחים, הממונה הישירה, Senior Associate, ידעה שהוא משתמש לעיתים ב-AI אבל לא בתיק הזה, והודתה שלא פיקחה ולא בדקה את הטיוטות כראוי. השותף האחראי אישר את המכתב הראשון במעורבות מוגבלת. איש מהם לא בדק את הנוסח המצוטט לפני שליחתו. השופט מצא כשל בפיקוח על המכתב הראשון, וקבע שהממונה הייתה צריכה לבדוק לעומק את ההצגה השגויה במכתב השני.
בשאלת הסנקציה, השופט קבע שהתנהלות "מטרידה מאוד" אך משקפת חוסר זהירות ושיקול דעת חמור ולא חוסר יושר. נזיפה בלבד לא הספיקה, הפניה להליכי ביזיון הייתה בלתי מידתית, ופרסום פסק הדין יחד עם הפניה ל-SRA הוא התגובה המתאימה. לפי Nonbillable, פסק הדין ניתן ב-22 במאי 2026, ולפי Legal Futures מספרו [2026] EWHC 1199 (Ch).
תגובת המשרד
Pinsent Masons מסר שהוא "התנצל ללא סייג בפני בית המשפט" ושהוא פועל לחזק את התהליכים והפיקוח. המשרד דיווח על עצמו ל-SRA, ולאחר פסק הדין גם מסר לרגולטור את זהות עורך הדין. לפי Legal Futures, המשרד הציג לבית המשפט אמצעי זהירות נוספים בשימוש ב-AI ונשא בעלויות הנוספות של לקוחותיו לשעבר, שעברו להיות מיוצגים על ידי Irwin Mitchell. Lawyer Monthly ציין שבית המשפט התחשב גם בכך שהמשרד קיבל על עצמו את עלויות הלקוח.
המקרה מצטרף לשורה של פסקי דין באנגליה ובעולם שבהם הוגשו לבתי משפט הפניות שגויות שהופקו ב-AI. החידוש כאן הוא הזירה: לא תיק סבוך מול יריב, אלא בקשה טכנית שבה בית המשפט הוא הבודק היחיד, והנזיפה מופנית לא רק לעורך הדין שכתב אלא גם לשרשרת הפיקוח שמעליו.
עוד בנושא
- הזיות AI בבתי המשפט בקליפורניה: מסנקציה על עורך דין ועד הודאה של משרד תביעה
- גם עם כלי מחקר משפטי ייעודי: סנקציות על שני עורכי דין בפנסילבניה בגלל ציטוטים שגויים
- פסיקה שלא קיימת בכתב תשובה של התביעה: פרשת מחוז נבדה בקליפורניה מגיעה לבית המשפט העליון
- נשיא בית המשפט הגבוה באוסטרליה: שימוש ב-AI בליטיגציה הגיע לשלב ״בלתי בר-קיימא״