הצטרפו לקורס

חיסיון, סודיות ופרטיות בעבודה עם AI: מדריך לעורכי דין

מעטפה חתומה מחליקה לתוך תיבת דואר שהדופן שלה חתוכה

עודכן: 11 בנובמבר 2026

בקצרה

מידע מוגבל של לקוח לא מזינים לפלטפורמת AI פתוחה. זו ברירת המחדל לפי סעיף 39.4 לגילוי הדעת המעודכן את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית, וחריגה תישקל, אם בכלל, רק בנסיבות חריגות, לאחר בחינה קפדנית ובהסכמה מדעת של הלקוח. מחיקת השם אינה הופכת מידע ל״מותמם״ אם עדיין אפשר לזהות את הלקוח או את עניינו. פלטפורמה סגורה עדיפה ככלל, אבל לפי סעיף 40.3 היא אינה ״פטור״ מחובת הזהירות. מעבר לאתיקה, הזנת מידע לספק חיצוני עלולה להתפרש כוויתור על החיסיון (סעיף 37.2), והעיבוד כפוף גם לחוק הגנת הפרטיות אחרי תיקון 13.

שלוש שכבות שמתבלבלות ביניהן

מדובר בשלוש מערכות נורמטיביות שונות. גילוי הדעת מפריד בסעיף 37.1 בין הסודיות לחיסיון: הסודיות מעוגנת בדין ובכללי האתיקה, מקור החיסיון הוא סעיף 48 לפקודת הראיות, וחובת עורך הדין לשמור עליו קבועה בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין. הפרטיות היא מערכת נפרדת, שגילוי הדעת נוגע בה בה״ש 12 ו-33.

חובת הסודיותחיסיון עורך דין-לקוחהגנת הפרטיות
המקורכללים 19 ו-21 לכללי האתיקהסעיף 48 לפקודת הראיות; סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדיןחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, כפי שתוקן בתיקון 13
מה מוגן״כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו״ (כלל 19), וגם איסור שימוש בידיעה שהגיעה מהלקוח ושלא ניתן היה לקבלה בדרך אחרת במאמץ סביר (כלל 21)דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין ללקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועימידע אישי על כל אדם, כולל צדדים שלישיים בתיק
מי יכול לוותרהלקוח, בהסכמה מפורשת (סיפת כלל 19). הכלל אינו חל על גילוי בהליך משפטי, חקירה או חיפוש שאינו חסוי לפי סעיף 90 לחוקהלקוח בלבדאין ״ויתור״ כללי. עיבוד מחייב הרשאה כדין (סעיף 8(ב) עד (ד); ה״ש 33), והסכמה מדעת של נושא המידע (סעיף 3) היא אחד הבסיסים, להבנתנו
הסיכון ב-AIסיכון להפרת חובת הסודיות ולוויתור עליה, גם בלי דליפה בפועל (סעיפים 37.2, 39.3), אלא אם הלקוח הסכיםויתור, או טענה לוויתור, כשהמידע עבר לצד שלישיעיבוד ללא הרשאה, אבטחה לקויה, העברה למחזיק בלי הסדר
היכן זה נבחןבית הדין המשמעתי של הלשכה (ה״ש 12)בהליך משפטי, בחקירה ובחיפוש אין חובה למסור, אלא אם ויתר הלקוח (סעיף 48(א) לפקודת הראיות)הרשות להגנת הפרטיות, וכן בית הדין המשמעתי כשהפרת הפרטיות היא גם אי שמירת סודות לקוח (ה״ש 12)

ההבחנה חשובה כי הסכמת הלקוח פותרת רק חלק מהבעיה: לפי סעיפים 39.4 ו-43.1 היא אינה מכשירה שימוש במידע של צדדים שלישיים.

מה קובע גילוי הדעת: מידע מוגבל, פתוח וסגור

מידע מוגבל

סעיף 13 מגדיר ״מידע מוגבל״ כמידע לא פומבי שקיימת לגביו חובה להגבילו מפני חשיפה. הוא כולל מידע אישי של לקוח או מידע שמאפשר לזהותו, במישרין או בעקיפין; מידע המוגן בסודיות או בחיסיון; ומידע לא פומבי על צדדים שלישיים שגילויו עלול לפגוע בפרטיותם, להפר חובת סודיות כלפיהם או להקים חשיפה משפטית אחרת. לפי סעיף 38.2, אין להזין או לעבד מידע כזה במערכת AI לפני שעורך הדין בחן את סוג המערכת, אופן העיבוד ורמת ההגנה.

פתוחה או סגורה: לפי החוזה, לא לפי השם

לפי סעיף 10, פלטפורמה פתוחה היא פלטפורמה, או תצורת שימוש בה, שאין לגביה התחייבות כתובה וברורה, או ודאות מספקת בפועל, שהמידע יישמר בסביבה מבוקרת ולא ישמש לאימון. לפי סעיף 11, סגורה היא פלטפורמה שיש לגביה אמצעים ארגוניים וטכניים והתחייבויות חוזיות ברורות של הספק, ביחס לחשבון, לגרסה ולהגדרות שבשימוש בפועל. ככלל, מערכת תסווג כפתוחה אלא אם יש בסיס לסווג אותה כסגורה, ולפי הערת שוליים 7 תקנים כמו ISO/IEC 27001 ו-42001 עשויים לסייע בהרמת הנטל. אותו מוצר יכול אפוא להיות פתוח בחשבון אישי וסגור בחשבון ארגוני עם הסכם מתאים.

ברירת המחדל: איסור

סעיף 39.2 קובע שעל עורך הדין להימנע מהזנת מידע מוגבל לפלטפורמות פתוחות, גם כשמדובר בפרטים חלקיים, תיאורי מקרה, ניסוחי דוא״ל, נתונים מסחריים, מידע רפואי או עובדות ייחודיות. לפי סעיף 39.3, הסיכון אינו תלוי בדליפה בפועל: די בכך שהמידע נשמר בשרתים חיצוניים ונגיש לספק או לספקי משנה. סעיף 39.4 קובע ש״נקודת המוצא וברירת המחדל היא איסור״, וחריגה תישקל ״אם בכלל״ רק בנסיבות חריגות.

סגורה אינה פטור

לפי סעיף 40.1 פלטפורמה סגורה עדיפה ככלל, אבל אין להסתפק בכינוי ״סגורה״ או ״ארגונית״. לפי סעיף 40.2, גם שירות לציבור הרחב, כולל שירותי ענן, יכול לעמוד בתנאים. סעיף 40.3 מחייב לבחון את הסיכונים הנותרים: שמירה, הרשאות, לוגים, הצפנה וממשקי חיבור. סעיף 40.4 ממליץ לא לחבר מערכת חדשה בעלת יכולות חריגות לדוא״ל או למערכות המשרד לפני שנבחנה לאורך זמן, אם צריך בסביבה מבודדת.

הרשאות וחומות סיניות

לפי סעיף 41.1, הסודיות חלה גם בתוך המשרד: מערכת AI משולבת לא אמורה לחשוף מידע לצוותים שאינם מטפלים בתיק או מעבר לחומה סינית. סעיף 41.2 מעדיף אמצעים טכנולוגיים על נהלים בלבד, ולפי סעיף 41.3, משרד שמאמן מודל פרטי חייב לוודא שהמודל אינו מתאמן על תיקים שבהם קיימת חומה סינית או מגבלה אחרת לשיתוף מידע. לפי הערת שוליים 40, מודל שאומן על תיק של לקוח א׳ ומסייע ליריבו עלול להיחשב פעולה נגד לקוח (כלל 16(א)) ושימוש אסור בידיעה (כלל 21).

על התמונה הכללית של גילוי הדעת, כולל אימות, סוכנים וחובות המשרד, ראו את המדריך לכללי האתיקה לשימוש ב-AI.

התממה: המבחן הוא מה שנשאר

סעיף 14 מגדיר התממה כעיבוד שנועד ״להפחית, ככל האפשר״ את האפשרות לזהות אדם, ומבהיר שהיא אינה מוחלטת. לפי סעיף 38.2, אין די בהשמטת שם או מספר מזהה אם אפשר להסיק מהיתרה את זהות הלקוח, את מצבו העסקי, הרפואי או המשפחתי, או את עצם קיומו של ייצוג. לפי סעיף 39.2, מידע כזה, לבדו או בהצלבה עם מקורות אחרים, אינו מותמם במידה מספקת לפלטפורמה פתוחה. הערת שוליים 36 מזהירה גם ממערכות עתידיות חזקות יותר.

ההתממה היא אפוא שלב בתהליך ולא היתר. כלים כמו Conseal או PII Shield מחליפים מזהים ישירים, אבל ההכרעה אם הטקסט שנותר עדיין מזהה נשארת אצל עורך הדין. שיטת עבודה מעשית מופיעה במדריך להסרת פרטים מזהים לפני הזנה למודל. הערת שוליים 35 מוסיפה את עקרון מזעור הנתונים: להזין רק את מה שנחוץ למשימה, ולמחוק מידע מיותר בתום השימוש.

הסכמת הלקוח ושקיפות

סעיף 43.1 דורש הסכמה מדעת של הלקוח מראש לשימוש במידע מוגבל בפלטפורמה פתוחה, גם אחרי התממה שאינה שוללת במידה מספקת זיהוי או קישור לעניינו, כולל הסבר על הסיכון לחיסיון. סעיף 43.2 מפרט את ההסבר: המערכת, סוג המידע, המטרה, הסיכונים (עיבוד בידי צדדים שלישיים, אימון, קושי במחיקה) והחלופות. לפי סעיף 43.3, ככלל אין די בסעיף גורף בהסכם שכר הטרחה שלפיו עורך הדין ״רשאי להשתמש בבינה מלאכותית״.

הערת השוליים לסעיף 43.1 (ה״ש 45) קובעת ששימוש בפלטפורמה סגורה אינו מחייב קטגורית הסכמת לקוח, כשם שאחסון בענן המשרדי אינו נתפס כוויתור על חיסיון. אבל אם יש בסיס לסבור שהלקוח יתנגד, יש לבחון זאת איתו מראש, וההערה כפופה לשמירה ראויה על אבטחת המידע ולשאר החובות האתיות. עם זאת, לפי סעיף 37.2, מקום שבו קיים סיכון לסודיות או לחיסיון יש ליידע את הלקוח ולקבל את הסכמתו מדעת לפי העניין. סעיף 42.2 מונה מקרים שבהם שקיפות תידרש ככלל, למשל כשללקוח יש נהלים משלו לגבי AI. על ניסוח ההסכמה כתבנו במדריך נפרד.

ליועצים משפטיים פנימיים, סעיף 44.1 מפנה למדיניות התאגיד. בהיעדרה, לפני שימוש במידע מוגבל במערכת פתוחה, נכון לשקול אישור הנהלה, ולערב, ככל האפשר ובהתאם לצורך, את קצין אבטחת המידע, קצין הגנת הפרטיות ומחלקת הציות, ככל שישנם. לפי סעיף 44.2, הסכמת גורם בתאגיד אינה גורעת משיקול הדעת האישי של עורך הדין.

רוצים לבנות סביבת עבודה שעומדת בכללים האלה? בקורס AI לעורכי דין עובדים על תיקים לדוגמה, כולל סיווג מידע, התממה והגדרת חשבון סגור.

מה מותר להזין ולאן

״סגורה״ בטבלה פירושה פלטפורמה שנבחנה ועומדת בסעיפים 11 ו-40.1, ביחס לחשבון ולהגדרות שבשימוש.

סוג המידעפלטפורמה פתוחהפלטפורמה סגורהלא בכללהעוגן
שאלה משפטית כללית, חומר פומבימותר, להבנתנומותר, להבנתנוסעיף 13 (הגדרה שלילית)
מידע אישי של לקוח או מידע שמזהה אותוברירת מחדל: אסור. חריגה תישקל, אם בכלל, רק בנסיבות חריגות, לאחר בחינה קפדנית ובהסכמה מדעתמותר לאחר בחינה; אין חובה קטגורית להסכמה, אך ראו סעיף 37.2סעיפים 37.2, 39.2, 39.4, 40.1, 43.1; ה״ש 45
מידע חסוי או סודי של לקוח (מסמכי תיק, אסטרטגיה)כמו השורה הקודמת, ובנוסף סיכון לוויתור על החיסיוןמותר לאחר בחינת הספק, הגישה, השמירה והמחיקהסעיפים 37.2, 39.2, 40.3
מידע ״מותמם״ שעדיין אפשר לזהות ממנו את הלקוח או את התיקדינו כמידע מוגבל: אסור, או הסכמה מדעת מראשמותר לאחר בחינה, להבנתנוסעיפים 38.2, 39.2, 40.1, 43.1
מידע לא פומבי על צדדים שלישיים (עדים, עובדים, צד שכנגד) שגילויו עלול לפגוע בפרטיותם, להפר חובת סודיות כלפיהם או להקים חשיפה משפטית אחרתאסור. הסכמת הלקוח אינה מכשירהבזהירות ובכפוף לחוק הגנת הפרטיות, להבנתנוכשאין הרשאה כדין לעיבוד, להבנתנוסעיפים 13(ג), 39.2, 39.4, 43.1
תיקים מאחורי חומה סיניתאסור, מכוח האיסור הכללירק עם הפרדת הרשאות שנשמרת בכליאימון מודל פרטי על תיקים כאלה בלי וידוא שהחומה או המגבלה נשמרותסעיפים 39.2, 41.1 עד 41.3
מידע שנאסף, נצבר או הועבר שלא כדיןיש לבחון שהעיבוד אינו נשען עליוסעיף 38.2; ה״ש 33
חיבור מערכת חדשה בעלת יכולות חריגות למערכות המשרדמומלץ שלא לחבר לפני בחינה לאורך זמןמומלץ שלא, עד שנבחנהסעיף 40.4

העמודות מסכמות את לשון גילוי הדעת; במקומות שבהם הוא אינו קובע כלל מפורש, הסימון הוא הפרשנות שלנו.

הסיכון לוויתור על החיסיון: מה קרה בחו״ל

סעיף 37.2 קובע ששיתוף מידע מוגבל עם ספק AI חיצוני עלול להתפרש כוויתור על הסודיות או החיסיון, ״או לכל הפחות ליצור סיכון ממשי לכך״. לפי הערת שוליים 30, העברת תוכן לעורך הדין לאחר שנמסר תחילה למערכת AI אינה מקנה לו בדיעבד חיסיון. הערת שוליים 31 מפנה לספרו של השופט יצחק עמית: מעבר מידע לצד שלישי נתפס כוויתור, אבל לא באופן אוטומטי.

גילוי הדעת אינו מפנה לפסיקה ישראלית שהכריעה בשאלה. ההחלטות שלהלן זרות ואינן מחייבות בישראל.

המקרהמה נקבעמה זה מלמד
[UK and R (Munir) v SSHD, \[2026\] UKUT 81 (IAC)](https://caselaw.nationalarchives.gov.uk/ukut/iac/2026/81), בית הדין העליון להגירה ומקלט באנגליה, 17.11.2025בהערה בפסק דין שעניינו ציטוטים בדויים ופיקוח על מתמחים, צוין שהעלאת מסמכים סודיים לכלי AI פתוח כמו ChatGPT מציבה אותם ברשות הציבור ועלולה להפר סודיות ולוותר על החיסיון (פסקאות 21, 60). כלים סגורים כמו Microsoft Copilot, שאינם מציבים מידע ברשות הציבור, אינם כרוכים באותם סיכונים (פסקה 21). (הכתבה שלנו)ההבחנה היא לפי אופן הטיפול במידע, לא לפי המותג
United States v. Heppner, 25 Cr. 503 (JSR), S.D.N.Y., מזכר מנומק מ-17.2.2026 (ההכרעה בעל פה ב-10.2.2026)מסמכים שנאשם הכין ביוזמתו בגרסה הציבורית של Claude אינם חסויים ואינם Work Product. Claude אינו עורך דין, ומדיניות הפרטיות של הספק שללה ציפייה סבירה לסודיות. (הכתבה שלנו)גם לקוח שעובד לבד בצ׳טבוט יוצר חומר שאפשר לגלות

חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות אושר ב-5 באוגוסט 2024 ונכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, לפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות על מינוי ממונה (14.7.2026), שמציין כי הפרשנות שבו תשמש את הרשות בהפעלת סמכויותיה, לרבות הסמכות להטיל עיצומים כספיים בגין הפרת החובה למנות ממונה והוראות אחרות הנוגעות למעמדו ולמתכונת העסקתו. גילוי הדעת של הלשכה נשען על החוק בכמה נקודות:

  • מידע אישי. הערת שוליים 8 מפנה להגדרה בסעיף 3 לחוק כפי שתוקן.
  • עיבוד שלא כדין. הערת שוליים 33 מפנה להגדרת ״עיבוד״ ולאיסורים בסעיף 8(ב) עד (ד): עיבוד בלי הרשאה, למטרה שאינה כדין, או של מידע שנאסף בניגוד לדין.
  • בעל שליטה ומחזיק. לפי סעיף 41.4 וה״ש 43, יש לבחון, לפי העניין, אם ספק ה-AI הוא ״מחזיק״ והמשרד או הלקוח ״בעל שליטה״, ולהסדיר בהסכם את חלוקת האחריות. הערת שוליים 42 מפנה לתקנה 15 לתקנות אבטחת מידע, שעוסקת במיקור חוץ.
  • פרטיות כחובה אתית. לפי הערת שוליים 12, הפרת פרטיות הלקוח עלולה להיחשב הפרה אתית לפי סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין.

הרשות פרסמה באפריל 2025 טיוטת הנחיה על תחולת החוק על מערכות AI, וגילוי הדעת של הלשכה מצטט אותה בה״ש 34 עדיין כטיוטה. ביולי 2026 פרסמה המלצות לשימוש אישי בסוכני AI: הרשאות מינימליות, אישור אנושי ותיעוד. המסמך אינו חל על שימוש עסקי, אבל עקרונותיו מתאימים למדיניות משרדית. על חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות כתבנו בנפרד.

תמלול והקלטה: כלל 22

כלל 22(א) לכללי האתיקה קובע ש״לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם״, וכלל 22(ג) אוסר שימוש בהקלטה שנעשתה בניגוד לכלל. בהחלטה 125/25, שפורסמה בגיליון 78 של ״אתיקה מקצועית״, קבעה ועדת האתיקה הארצית שתמלול שמעביר את הדברים המדויקים ״זהה במעמדו להקלטה״ (הכתבה שלנו). בוט תמלול בשיחת וידאו מחייב אפוא ידיעה של הצד השני. זו שאלה נפרדת מהשאלה לאן התמליל נשלח: תמליל של שיחה עם לקוח הוא מידע מוגבל, וכללי הפלטפורמות חלים עליו. ראו גם מה כלי תמלול ייעודיים מציעים בפועל.

בדיקת ספק: רשימת תיוג

לפי סעיף 47.2, העובדה שמערכת משווקת למגזר המשפטי או מוצגת כ״מאובטחת״ אינה פוטרת מבדיקה מעמיקה.

  1. זהו את החשבון, הגרסה וההגדרות המדויקים. הסיווג נעשה ברמה הזו (סעיפים 10, 11).
  2. בדקו אם הספק מתחייב חוזית שהמידע לא ישמש לאימון בלי הסכמה מתאימה (סעיפים 40.1, 47.1).
  3. בדקו אם הספק מתחייב שלא לשתף מידע עם צדדים שלישיים מעבר לנדרש (סעיפים 40.1, 47.1). המלצה שלנו: בררו גם מי ספקי המשנה, שסעיף 39.3 מזכיר כמקור סיכון.
  4. ודאו שהמידע, התוצרים, המטא-דאטה ופירות האימון לא יועמדו ללקוחות אחרים של הספק (סעיף 41.4).
  5. בדקו שמירה, מחיקה, לוגים והצפנה (סעיפים 40.1, 40.3, 47.1).
  6. בדקו בקרות גישה והפרדת הרשאות, כולל בממשקים למערכות אחרות (סעיפים 41.2, 41.3).
  7. בחנו, לפי העניין, מי ״בעל שליטה״ ומי ״מחזיק״, והסדירו בהסכם את חלוקת האחריות לאבטחה ולמחיקה (סעיף 41.4; תקנה 15).
  8. בחנו, לפי העניין, תקנים, ביקורות ותיעוד טכני (סעיף 40.1; ה״ש 7). נכון להיעזר, ככל שנדרש, באנשי אבטחת מידע ופרטיות (סעיף 47.2).
  9. מערכת חדשה בעלת יכולות חריגות: מומלץ לא לחבר אותה למערכות המשרד לפני שנבחנה, ואם נדרש, לבחון אותה בסביבה מבודדת (סעיף 40.4).
  10. עקבו אחר שינויים בתנאי השימוש ובהיקף החיבור למערכות (סעיף 48).

שאלות ותשובות

האם מותר להעלות מסמכי לקוח ל-ChatGPT?

לגרסה פתוחה, ככלל לא: לפי סעיף 39.4 לגילוי הדעת את/60/24, ברירת המחדל לגבי מידע מוגבל בפלטפורמה פתוחה היא איסור, וחריגה תישקל, אם בכלל, רק בנסיבות חריגות, לאחר בחינה קפדנית ובהסכמה מדעת. בחשבון ארגוני, השאלה היא אם התצורה הספציפית עומדת בתנאים של פלטפורמה סגורה.

מה ההבדל בין פלטפורמה פתוחה לסגורה?

לפי סעיפים 10 ו-11 לגילוי הדעת, ההבדל הוא בהתחייבויות החוזיות והטכניות של הספק שהמידע יישמר בסביבה מבוקרת ולא ישמש לאימון. הסיווג נעשה לפי החשבון, הגרסה וההגדרות בפועל, ובהיעדר בסיס לסיווג כסגורה המערכת נחשבת פתוחה.

האם מחיקת שם הלקוח מספיקה?

לא בהכרח. לפי סעיפים 38.2 ו-39.2 לגילוי הדעת, אם אפשר להסיק מהמידע שנותר את זהות הלקוח, את עניינו או את עצם קיומו של ייצוג, ההתממה אינה מספקת לפלטפורמה פתוחה. תאריכים, סכומים ונסיבות ייחודיות מזהים לעיתים טוב יותר משם.

האם הזנת מידע לכלי AI מוותרת על חיסיון עורך דין-לקוח?

סעיף 37.2 לגילוי הדעת קובע שהדבר עלול להתפרש כוויתור, או לפחות ליצור סיכון ממשי לכך. בחו״ל, בית דין באנגליה ציין בעניין Munir, בהערה בפסק דין שעניינו ציטוטים בדויים ופיקוח, שהעלאה לכלי פתוח עלולה להפר סודיות ולוותר על החיסיון, ובית משפט בניו יורק קבע בעניין Heppner ששיחות נאשם עם Claude הציבורי אינן חסויות. החלטות אלה אינן מחייבות בישראל.

האם צריך הסכמת לקוח לשימוש בפלטפורמה סגורה?

לא באופן קטגורי. לפי הערת שוליים 45 לגילוי הדעת, שימוש כזה דומה לשימוש בענן המשרדי, שאינו נתפס כוויתור על חיסיון, והכול בכפוף לשמירה ראויה על אבטחת המידע ולשאר החובות האתיות. עם זאת, לפי סעיף 37.2, מקום שבו קיים סיכון לסודיות או לחיסיון יש ליידע את הלקוח ולקבל את הסכמתו מדעת לפי העניין. אם יש בסיס לסבור שהלקוח יתנגד, יש לבחון זאת איתו מראש.

האם סעיף ״שימוש ב-AI״ בהסכם שכר הטרחה מספיק?

ככלל לא. סעיף 43.3 לגילוי הדעת קובע שככלל אין די בהוראה כללית או גורפת שלפיה עורך הדין ״רשאי להשתמש בבינה מלאכותית״ כדי להוות הסכמה מדעת מספקת. הסכמה כתובה צריכה להיות ברורה, מובחנת ומותאמת לסוג השימוש ולסוג המידע.

איך תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נוגע לשימוש ב-AI במשרד?

תיק לקוח מכיל מידע אישי על הלקוח ועל צדדים שלישיים, והחוק חל על עיבודו. גילוי הדעת של הלשכה מפנה לאיסורי העיבוד שלא כדין בסעיף 8, ולחלוקה בין בעל שליטה למחזיק, שאותה יש לבחון לפי העניין ולהסדיר בהסכם עם ספק ה-AI. התיקון בתוקף מ-14 באוגוסט 2025.

האם מותר להפעיל בוט תמלול בשיחה עם לקוח?

כן, בידיעת הלקוח. לפי החלטה 125/25 של ועדת האתיקה הארצית, תמלול שמעביר את הדברים המדויקים זהה במעמדו להקלטה ולכן כפוף לכלל 22. התמליל עצמו הוא מידע מוגבל, ויש לבדוק לאן הכלי שולח אותו.

רוצים ליישם את זה במשרד?

מקורות

עוד בנושא

המדריך נועד למידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. לכל מקרה קונקרטי יש לבחון את הדין ואת נוסח גילוי הדעת המלא.

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.