הצטרפו לקורס

כללי האתיקה לשימוש ב-AI: גילוי הדעת את/60/24 בפועל

סרגל מונח באלכסון על דף מודפס ומחלק אותו לשניים

עודכן: 11 בנובמבר 2026

בקצרה

מותר לעורך דין בישראל להשתמש בבינה מלאכותית, והאחריות לכל תוצר נשארת שלו בלבד. גילוי הדעת את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית, בנוסח המעודכן מספטמבר 2026, קובע רף מינימלי של חובות: להבין את הכלי, להימנע מהזנת מידע מוגבל של לקוח לפלטפורמה פתוחה, לאמת כל תוצר לפני שימוש מקצועי, לקבל הסכמה מדעת כשהיא נדרשת, ולקבוע נהלים ופיקוח במשרד. לפי סעיף 4, אי-עמידה בהוראות עשויה להוות חזקה לכאורה, הניתנת לסתירה, לכך שעורך הדין לא עמד בחובותיו האתיות.

המדריך מרכז את מה שהנוסח המעודכן דורש, לפי מספרי הסעיפים שלו, ומה עושים עם זה במשרד.

החובות במבט אחד

החובהמה נדרש בפועלהסעיף בנוסח 2026
כשירות ואוריינות AIלהבין מהו תוצר AI, איך בודקים את מהימנותו, איזה מידע מותר להזין ומה אומרים תנאי השימוש. החובה מתמשכת ולא חד-פעמית19 עד 24
אימותלבדוק באופן עצמאי ויסודי כל טענה, אסמכתה, ניתוח או נוסח שמקורם במערכת, לפני העברה ללקוח או הגשה לבית המשפט29 עד 36; כלל 34(א)
סודיות וחיסיוןלהימנע מהזנת מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה. התממה אינה בהכרח מספקת37 עד 39; כללים 19 ו-21
בחינת הפלטפורמהלוודא שפלטפורמה ״סגורה״ אכן עומדת בהתחייבויות, לגבי החשבון, הגרסה וההגדרות שבשימוש10, 11 ו-40
שקיפות כלפי הלקוחככלל, לגלות כשהשימוש מהותי לדרך הייצוג, כשמבקשים להזין מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה, כשהוא משפיע מהותית על החלטות מקצועיות, כשהוא רלוונטי לשכר הטרחה או להוצאות, או כשהלקוח ביקש מידע או קבע הנחיות42
הסכמת הלקוחהסכמה מדעת, מפורשת וקונקרטית לפני הזנת מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה. הוראה גורפת ככלל אינה מספיקה43
חובות המשרדמדיניות, נהלים פנימיים, הכשרה, בדיקת ספקים, הרשאות גישה ומעקב שוטף41 ו-45 עד 49
סוכני AIלא לאפשר למערכת לקבל החלטות מהותיות או לבצע פעולות ייצוג בלי פיקוח ואישור אנושיים מספקים9, 25, 26 ו-50 עד 54

מהו גילוי הדעת ומה מעמדו

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה ב-7 במאי 2024 גילוי דעת שהוגדר ״מקדים וראשוני״. ב-18 בספטמבר 2026 היא פרסמה נוסח מעודכן ומקיף, שהוא לדבריה גילוי הדעת השני שלה בנושא. על עיקרי העדכון כתבנו עם פרסומו.

השינוי החשוב ביותר הוא במעמד. לפי סעיף 1, גילוי הדעת הקודם צוטט בפסיקה, כולל בבית המשפט העליון, והתקבל בפועל כמקור נורמטיבי. סעיף 4 מוסיף שאי-עמידה בהוראות עשויה להוות חזקה לכאורה להפרת החובות האתיות. עמידה בהן היא אינדיקציה משמעותית להתנהלות אתית וסבירה, אבל אינה פוטרת מהפעלת שיקול דעת פרטני בכל מקרה.

שני גבולות כדאי להכיר. גילוי הדעת עוסק בעיקר בבינה מלאכותית גנרטיבית (סעיף 5), והוא עוסק בהיבטים האתיים בלבד (סעיף 6). הוא אינו עוסק באחריות אזרחית, פלילית או מנהלית.

מה השתנה בין 2024 ל-2026

נושאהנוסח המקדים, מאי 2024הנוסח המעודכן, ספטמבר 2026
מעמד״מקדים וראשוני״. לגבי 2024 נקבע שהוועדה ככלל תעדיף להתריע ולא להעמיד לדין משמעתי, למעט במקרים חריגיםרף מינימלי. אי-עמידה עשויה להוות חזקה לכאורה להפרה (סעיף 4)
פתוח מול סגורהבחנה בין מערכות פתוחות למערכות סגורות פנים-משרדיותהגדרות בסעיפים 10 ו-11. הסיווג לפי החוזה, סוג החשבון וההגדרות. פלטפורמה סגורה אינה חייבת להיות פנים-משרדית (סעיף 40.2)
מידע שאסור להזיןחומרים סודיים, מסמכים לא פומביים ומידע אישימונח מוגדר, ״מידע מוגבל״, שכולל גם מידע לא פומבי על צדדים שלישיים שגילויו עלול לפגוע בהם (סעיף 13)
התממהאזהרה שמחיקת שם ומספר זהות אינה מספיקה בהכרחהגדרה בסעיף 14 ומבחן בסעיף 39.2: האם אפשר לזהות את הלקוח או לקשר את המידע לעניינו
הסכמת הלקוחהסכמה כתובה ומפורשת, בלי הסכמה כוללת וגורפתהסכמה מדעת, מפורשת וקונקרטית, אחרי גילוי של המערכת, המידע, המטרה, הסיכונים והחלופות (סעיף 43.2)
אוריינות AIלא עוגנה כחובה נפרדתחובה מפורשת בסעיף 24
חובות המשרדהתייחסות לחומות סיניות ולהדרכת עובדיםפרק ייעודי, סעיפים 45 עד 49
סוכני AIלא נדונו כפרק נפרדהגדרה בסעיף 9 ופרק ייעודי, סעיפים 50 עד 54

פתוח או סגור: הסיווג שקובע הכול

רוב ההוראות המעשיות נגזרות מסיווג אחד. פלטפורמה פתוחה, לפי סעיף 10, היא כזו שאין לגביה התחייבות כתובה וברורה, או ודאות מספקת בפועל, שהמידע יישמר בסביבה מבוקרת, לא ישמש לאימון המודל ולא יהיה נגיש מעבר לנדרש למתן השירות. פלטפורמה סגורה, לפי סעיף 11, היא כזו שיש לגביה אמצעים טכניים וארגוניים מתאימים וגם התחייבויות חוזיות ברורות של הספק.

שלושה דברים נובעים מההגדרות:

  • הסיווג נעשה לפי החוזה, סוג החשבון, הגרסה וההגדרות בפועל, ולא לפי השם השיווקי של המוצר. אותו כלי יכול להיות פתוח בחשבון אחד וסגור בחשבון אחר.
  • ככלל, מערכת תסווג כפתוחה אלא אם הונח בסיס חוזי או אחר לסווג אותה כסגורה. הנטל הוא על עורך הדין.
  • פלטפורמה סגורה אינה חייבת להיות מערכת פנים-משרדית. לפי סעיף 40.2, גם שירות שמוצע לציבור הרחב יכול לעמוד בתנאים, בחשבון ובהגדרות מסוימים.

סודיות וחיסיון: מה מותר להזין ולאן

סעיף 13 מגדיר ״מידע מוגבל״: מידע שאינו פומבי ושיש חובה להגביל את חשיפתו. ההגדרה כוללת מידע אישי של לקוח או מידע שמאפשר לזהות אותו, מידע שמוגן בסודיות או בחיסיון, ומידע לא פומבי על צדדים שלישיים, שגילויו עלול לפגוע בפרטיותם, להפר חובת סודיות כלפיהם או ליצור חשיפה משפטית.

סעיף 39.2 קובע שעל עורך הדין להימנע מהזנת מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה, או לכל סביבה אחרת שאין לגביה ודאות מספקת שהמידע יישאר מוגן. הכלל חל גם על פרטים חלקיים: תיאור מקרה, ניסוח של דוא״ל, נתונים מסחריים, מידע רפואי או עובדות ייחודיות. לפי סעיף 39.4, נקודת המוצא וברירת המחדל היא איסור, וסטייה ממנו יכולה להישקל, אם בכלל, רק בנסיבות חריגות.

מחיקת השם אינה פותרת את הבעיה. לפי אותו סעיף, אם מהמידע שנשאר, לבדו או בהצלבה עם מידע זמין אחר, אפשר להסיק את זהות הלקוח או לקשר את המידע לעניינו, אין לראות בו מידע שעבר התממה מספקת. על שיטת עבודה מסודרת כתבנו במדריך להסרת פרטים מזהים, וכלי התממה אוטומטיים בחנו מול הוראות גילוי הדעת.

גם פלטפורמה סגורה אינה פטור מחובת הזהירות. לפי סעיף 40.1, עורך הדין צריך להשתכנע שהמערכת, בחשבון ובהגדרות שבשימוש, אינה מעבירה מידע לצדדים שלישיים מעבר לנדרש, אינה משתמשת בו לאימון בהיעדר הסכמה מתאימה, מגבילה גישה ומקיימת מדיניות שמירה ומחיקה נאותה. לפי סעיף 40.3, יש לבחון גם את הסיכונים שנותרים: אופן שמירת הנתונים, ההרשאות, הלוגים, ההצפנה, רמת האוטומציה וממשקי החיבור למערכות אחרות. סעיף 40.4 מוסיף זהירות מיוחדת לגבי מערכות חדשות בעלות יכולות חריגות: מומלץ שלא לחבר אותן לתשתיות המשרד, לדוא״ל או למערכת ניהול המסמכים לפני שנבחנו כראוי.

הסיכון לחיסיון מוחשי. לפי סעיף 37.2, שיתוף מידע מוגבל עם ספק חיצוני עלול להתפרש כוויתור של הלקוח על הסודיות או על החיסיון. גילוי הדעת עצמו מפנה לפסיקה האמריקאית בעניין Heppner, שבה נקבע ששיחות עם מערכת AI ציבורית אינן חסויות. בית דין בבריטניה הגיע למסקנה דומה לגבי עורך דין שהעלה מסמכי לקוח ל-ChatGPT. ההחלטות הזרות אינן מחייבות בישראל.

אימות: האחריות לתוצר היא של עורך הדין

סעיף 29 מטיל על עורך הדין חובה מקצועית ואתית לאמת כל תוצר AI לפני שיסתמך עליו, ישלב אותו בעבודתו, יעביר אותו ללקוח או יציג אותו בפני בית משפט. לפי סעיף 31, האחריות לתוכן, לדיוקו ולהתאמתו לנסיבות רובצת עליו בלבד.

סעיף 32 מפרט מה פירוש אימות. כשהמערכת מפנה לפסק דין, יש לאתר אותו במקור מוסמך, לקרוא אותו, ולוודא שהוא קיים ושמה שיוחס לו מדויק ורלוונטי. כשהיא מפרשת הוראת חוק, יש לבדוק את נוסח החוק ואת הפסיקה העדכנית. כשהיא מנסחת מסמך, יש לבחון את התאמתו ללקוח, לנסיבות ולדין.

שלוש הבהרות שקל לפספס:

  • גם כלי עם מקורות טעון אימות. לפי סעיף 30, מערכות שנשענות על אחזור ממאגרי מידע ומפנות למקורות עשויות להפחית את הסיכון, אבל אינן גורעות מחובת האימות העצמאית.
  • מוניטין של כלי אינו הגנה. לפי סעיף 33, העובדה שמערכת מתוארת כ״מתקדמת״ או שהיא נפוצה במגזר המשפטי אינה פוטרת מאימות.
  • מול בית המשפט הדרישה מודגשת עוד יותר. לפי סעיף 35, עורך דין אינו רשאי להגיש מסמך, לטעון טענה או להציג אסמכתה בלי שנבדקו ואומתו באופן עצמאי על ידו. הסעיף נשען על כלל 34(א), שאוסר להעלות ביודעין טענה שאינה נכונה.

גילוי הדעת מצטט בהרחבה את בג״ץ 38379-12-24, שבו נקבע שעורך דין שמגיש כתב בי-דין שנסמך על אסמכתאות שאינן קיימות מועל בחובותיו כלפי הלקוח, בית המשפט, הצד שכנגד והמקצוע. הוא מפנה גם לעע״מ 63194-08-25 (עניין רמת גן, מרץ 2026), ומתאר את קביעת בית המשפט העליון שם כך: הפסול אינו בעצם השימוש בבינה מלאכותית, אלא בשימוש בלתי מבוקר בה, בלי אימות ובקרה.

נוהל עבודה מעשי נמצא במדריך לבדיקת אסמכתאות בארבעה שלבים, ועל המעבר של בתי המשפט מאזהרות לסנקציות כתבנו כאן.

רוצים ללמוד לעבוד עם AI בתוך הכללים האלה? בקורס AI לעורכי דין עובדים על תיקים לדוגמה, כולל נוהל אימות וסיווג של סביבת העבודה.

שקיפות והסכמת הלקוח

גילוי הדעת מבחין בין שתי שאלות: מתי צריך לגלות ללקוח, ומתי צריך את הסכמתו.

שקיפות (סעיף 42). לא כל שימוש ב-AI מחייב גילוי. שימוש שגרתי, טכני או משני, שאינו חושף מידע מוגבל בפלטפורמה פתוחה ואינו משפיע על זכויות הלקוח או על החיוב, אינו מחייב גילוי בכל מקרה. לפי סעיף 42.2, שקיפות תידרש ככלל באחד מהמצבים האלה:

  • השימוש נוגע באופן מהותי לדרך שבה מושגות מטרות הייצוג.
  • מבקשים להזין לפלטפורמה פתוחה מידע מוגבל או מידע שקשור לייצוג, גם אחרי התממה שאינה מספקת.
  • השימוש צפוי להשפיע באופן מהותי על קבלת ההחלטות המקצועיות.
  • הלקוח ביקש מידע בנושא, או קבע הנחיות ומגבלות לשימוש ב-AI.
  • השימוש רלוונטי לבסיס שכר הטרחה או להוצאות שמוטלות על הלקוח.

מבחן העזר הוא אם לקוח סביר היה מצפה לדעת על השימוש.

הסכמה (סעיף 43). כשעורך הדין מבקש בכל זאת להשתמש במידע מוגבל של הלקוח בפלטפורמה פתוחה, נדרשת הסכמה מדעת מראש. לפי סעיף 43.2, ההסכמה צריכה להיות מדעת, מפורשת וקונקרטית, ועורך הדין צריך להסביר ללקוח בשפה ברורה לפחות את אלה:

  1. מהי המערכת.
  2. איזה סוג מידע מבקשים להזין.
  3. מהי מטרת השימוש.
  4. מהם הסיכונים העיקריים, כולל עיבוד בידי צדדים שלישיים, שמירה בשרתים חיצוניים, שימוש לאימון, קושי במחיקה מלאה ופגיעה אפשרית בחיסיון.
  5. אילו חלופות קיימות.

לפי סעיף 43.3, ככלל אין די בהוראה כללית או גורפת בהסכם שכר הטרחה או בייפוי הכוח, שלפיה עורך הדין ״רשאי להשתמש בבינה מלאכותית״. הסכמה כתובה במסמכי ההתקשרות צריכה להיות ברורה, מובחנת ומותאמת לסוג השימוש ולסוג המידע. לפי סעיף 43.1, גם הסכמת הלקוח אינה מכשירה שימוש במידע של צדדים שלישיים.

ומה לגבי פלטפורמה סגורה? לפי הערת השוליים לסעיף 43.1, שימוש בפלטפורמה סגורה אינו מחייב קטגורית הסכמת לקוח, כשם ששימוש במערכות המחשוב או בשירותי הענן של המשרד אינו מחייב אותה. אם יש לעורך הדין בסיס לסבור שהלקוח יתנגד, עליו לבחון זאת איתו מראש.

יועצים משפטיים פנימיים (סעיף 44) פועלים ככלל לפי מדיניות התאגיד. בהיעדר מדיניות, וכשנשקל שימוש במידע מוגבל בפלטפורמה פתוחה, נכון לשקול אישור של ההנהלה ולערב את גורמי אבטחת המידע, הפרטיות והציות.

האם צריך לגלות לבית המשפט?

גילוי הדעת המעודכן אינו קובע חובה כללית לגלות לבית המשפט שנעשה שימוש ב-AI. מה שהוא קובע, בסעיף 35, הוא שאין להגיש מסמך או אסמכתה שלא אומתו. מכאן שתוצר שלא אומת אינו מוגש. הנוסח המקדים מ-2024 דן באפשרות ליידע את בית המשפט כשהאימות לא הצליח. הנוסח המעודכן אינו מזכיר אפשרות כזו.

הערת שוליים באותו פרק מזכירה שגם בצד של בית המשפט יש בדיקה: לפי הוראת נוהל 01-26, הקוד האתי לשימוש בכלי בינה מלאכותית ברשות השופטת, על השופט וצוותו לבדוק טענות, הפניות וציטוטים שמגישים בעלי הדין.

בחו״ל כבר נקבעו חובות גילוי מפורשות:

מקוםמה נקבע
קליפורניהחוק SB 574 מחייב לגלות לבית המשפט שימוש ב-AI מחולל במסמכים שהוגשו לו, ואוסר לכלול ציטוט שעורך הדין לא קרא ואימת בעצמו
אירלנדהנחיית נוהג HC 142 מחייבת הצהרה בתצהירים ובחוות דעת מומחים, וקובעת שבדיקת פלט בכלי AI אחר אינה אימות
אנגליה וויילסלפי הנחיית ה-Law Society אין כיום חובה ספציפית לגלות, ועורך הדין אחראי לכל מסמך שנושא את שמו

חובות המשרד: מדיניות, נהלים והכשרה

הנוסח המעודכן מוסיף פרק שלם על אחריות ההנהלה ועורך הדין המפקח. כשמערכות AI משולבות בעבודת המשרד, נדרשת מדיניות משרדית ברורה (סעיף 45.1). לפי סעיף 46.1, הנהלים הפנימיים צריכים להתייחס בין היתר לשאלות האלה:

  • באילו מערכות, חשבונות או תצורות מותר להשתמש.
  • באילו סוגי משימות מותר להיעזר בהן.
  • איזה מידע אסור להזין.
  • מתי נדרש אישור או בקרה של עורך דין בכיר יותר.
  • איך מאמתים תוצרים.
  • איך מתעדים שימושים מהותיים או חריגים.
  • מה התנאים לשימוש בכלים אוטונומיים או בכלים שמחוברים למערכות המשרד.

סעיף 46.2 מחייב הכשרה לעורכי דין, למתמחים, לעובדים משפטיים ולעובדי מנהלה. לפי אותו סעיף, אין די בהעמדת הכלי לרשות העובדים בלי לוודא שהם מבינים את מגבלותיו.

עוד שלוש נקודות מהפרק:

  • גודל המשרד משפיע על אופן היישום, לא על עצם החובה (סעיף 45.2). משרד קטן אינו פטור מהרף המינימלי.
  • נהלים על הנייר אינם מספיקים. לפי סעיף 41.2, ככל האפשר אין להסתפק בנהלים פנימיים, ויש להעדיף אמצעים טכנולוגיים שמגבילים בפועל את הגישה למידע לפי תפקיד והרשאה. סעיפים 41.1 ו-41.3 מדגישים את השמירה על חומות סיניות גם בתוך כלי ה-AI.
  • הפיקוח נמשך אחרי הרכישה. לפי סעיף 48, נדרש מעקב שוטף אחרי אופן השימוש במערכת ואחרי שינויים בתנאיה, ועל המשרד לשקול בחינה תקופתית של הנהלים ושל המערכות, כולל אימות מחודש של סיווג המערכת.

מול ספק חיצוני, סעיף 47 מחייב לוודא, במידה סבירה ובהתאם לנסיבות, שהספק מתחייב שלא לשתף מידע עם צדדים שלישיים ושלא להשתמש בו לאימון בלי הסכמה מתאימה. סעיף 41.4 מוסיף שיש להבטיח התחייבויות חוזיות ברורות ואפקטיביות, שלפיהן המידע ותוצרי העיבוד שלו לא יועמדו לרשות לקוחות אחרים של הספק.

כדאי לבדוק גם את פוליסת האחריות המקצועית. בראיון שסקרנו אמר מנכ״ל חברת הביטוח האמריקאית Coalition שחלק מהמבטחים כבר שואלים משרדים על שימוש ב-AI.

סוכני AI: מה מותר ומה אסור

סעיף 9 מגדיר סוכן AI כמערכת שמסוגלת לפעול במידה מסוימת של אוטונומיה, לתכנן רצפי עבודה, לבחור כלים ולפעול מול מערכות חיצוניות בלי התערבות אנושית.

הכלל נמצא בסעיף 52. אין להשתמש בסוכן באופן שמאפשר לו לקבל במקום עורך הדין החלטות מהותיות בייצוג, למסור ייעוץ משפטי עצמאי, לבצע פעולות ייצוג מול לקוח, בית משפט או צד שלישי, להגיש כתבי בי-דין, לבצע מסירה של מסמכים מחייבים או לקדם מהלך משפטי בלי פיקוח ואישור אנושיים מספקים. מנגד, אותו סעיף מבהיר שאין מניעה להשתמש במערכת לפעולות טכניות, תחומות, מתועדות וברות ביטול, שנעשות מכוח החלטה אנושית קודמת ובכפוף לבקרות.

שני פרטים מעשיים. כשסוכן מחובר לדוא״ל, למערכת ניהול המסמכים או ליומנים, סעיף 53 דורש הקפדה יתרה על בקרת גישה, תיחום פעולות, לוגים ואפשרות לעצירה מיידית. ולפי סעיף 54, פיקוח אנושי אינו חייב להיות אישור של כל פעולה בזמן אמת. הוא יכול להיעשות גם באמצעות מדיניות, הרשאות וגבולות פעולה, התראות, תיעוד ויכולת התערבות.

על השאלה מי מחליט מתי סוכן צריך פיקוח כתבנו בנפרד.

תמלול ופגישות: כלל 22

נושא אחד אינו מוסדר בגילוי הדעת אלא בהחלטה נפרדת. בהחלטה 125/25 קבעה ועדת האתיקה הארצית שתמלול אוטומטי של שיחה דינו כהקלטה. כלל 22 אוסר על עורך דין להקליט שיחה עם לקוח או עם עורך דין אחר בלי ידיעתם. בוט שמצטרף לפגישת וידאו ומתמלל אותה נכנס לגדר הכלל, ולכן הצד השני צריך לדעת על כך.

מה לעשות במשרד: שישה צעדים

  1. מפו את הכלים. רשמו אילו כלי AI נמצאים בשימוש, באיזה סוג חשבון, ומה כתוב בתנאים של כל אחד על אימון, שמירה ומחיקה.
  2. סווגו כל כלי כפתוח או כסגור. לפי החוזה וההגדרות, לא לפי שם המוצר. בהיעדר בסיס, הכלי פתוח.
  3. קבעו מה מותר להזין. החליטו לפי קטגוריית מידע מה נכנס לאיזה כלי, ומה לא נכנס לשום כלי.
  4. כתבו נהלים לפי סעיף 46.1. כולל מי מאשר, איך מאמתים ואיך מתעדים.
  5. עדכנו את מסמכי ההתקשרות. סעיף ברור, מובחן ומותאם לסוג המידע, לא סעיף גורף.
  6. הדריכו את כל הצוות וקבעו מועד לבדיקה חוזרת. כולל מתמחים ועובדי מנהלה.

שאלות ותשובות

האם מותר לעורך דין בישראל להשתמש ב-ChatGPT?

כן. גילוי הדעת אינו אוסר שימוש בכלי AI. הוא קובע תנאים: להימנע מהזנת מידע מוגבל של לקוח לפלטפורמה פתוחה, לאמת כל תוצר לפני שימוש מקצועי, ולשאת באחריות המלאה לתוכן. אם החשבון נחשב פתוח או סגור תלוי בתנאים החוזיים ובהגדרות שלו, ולא בשם המוצר.

האם גילוי הדעת את/60/24 מחייב?

גילוי הדעת אינו חקיקה, אבל לפי סעיף 4 לנוסח המעודכן, אי-עמידה בהוראותיו עשויה להוות חזקה לכאורה, הניתנת לסתירה, להפרת החובות האתיות. לפי סעיף 1, גילוי הדעת הקודם כבר צוטט בפסיקה והתקבל בפועל כמקור נורמטיבי.

מה ההבדל בין פלטפורמה פתוחה לסגורה?

פלטפורמה סגורה היא כזו שיש לגביה התחייבויות חוזיות ברורות של הספק ואמצעים טכניים וארגוניים, כך שהמידע נשאר בסביבה מבוקרת ואינו משמש לאימון המודל. כל השאר נחשב פתוח. הסיווג נעשה לפי החוזה, סוג החשבון וההגדרות, וככלל מערכת תסווג כפתוחה אלא אם יש בסיס לסווג אותה כסגורה.

האם חייבים לספר ללקוח שמשתמשים ב-AI?

לא בכל מקרה. לפי סעיף 42.2, גילוי נדרש ככלל כשהשימוש מהותי לדרך הייצוג, כשמבקשים להזין מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה, כשהשימוש משפיע מהותית על החלטות מקצועיות או רלוונטי לשכר הטרחה ולהוצאות, או כשהלקוח ביקש מידע או קבע הנחיות. שימוש שגרתי וטכני אינו מחייב גילוי בכל מקרה.

האם סעיף כללי בהסכם שכר הטרחה מספיק כהסכמה?

לא. לפי סעיף 43.3, ככלל אין די בהוראה כללית, סתמית או גורפת שלפיה עורך הדין רשאי להשתמש בבינה מלאכותית. הסכמה כתובה צריכה להיות ברורה, מובחנת ומותאמת לסוג השימוש ולסוג המידע.

האם מספיק למחוק את שם הלקוח לפני שמעלים מסמך?

לא בהכרח. לפי סעיף 39.2, אם מהמידע שנשאר אפשר להסיק את זהות הלקוח או לקשר את המידע לעניינו, לבדו או בהצלבה עם מידע ממקורות אחרים, ההתממה אינה מספקת לשימוש בפלטפורמה פתוחה.

האם כלי מחקר משפטי שמפנה למקורות פוטר מאימות?

לא. לפי סעיף 30, מערכות שנשענות על אחזור ממאגרי מידע ומפנות למקורות קונקרטיים עשויות להפחית את הסיכון לשגיאות, אבל אינן גורעות מחובת האימות העצמאית של עורך הדין.

האם סוכן AI יכול לבצע פעולות בשם עורך הדין?

לא פעולות מהותיות. לפי סעיף 52, אין לאפשר לסוכן לקבל החלטות מהותיות בייצוג, למסור ייעוץ עצמאי או להגיש מסמכים בלי פיקוח ואישור אנושיים מספקים. פעולות טכניות, תחומות, מתועדות וברות ביטול מותרות, בכפוף לבקרות.

האם מותר להפעיל בוט תמלול בפגישה עם לקוח?

כן, בתנאי שהלקוח יודע. לפי החלטה 125/25 של ועדת האתיקה הארצית, תמלול אוטומטי דינו כהקלטה וכפוף לכלל 22, שדורש את ידיעת הצד השני.

רוצים ליישם את זה במשרד?

  • לעורכי דין: בקורס AI לעורכי דין לומדים לעבוד עם הכלים בתוך גבולות גילוי הדעת.
  • למשרדים ולמחלקות משפטיות: בייעוץ והטמעה בונים יחד מדיניות AI, סיווג כלים ונוהל אימות, ובהכשרות מדריכים את הצוות.

מקורות

עוד בנושא

המדריך הוא סקירה מקצועית ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב הוא גילוי הדעת עצמו.

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.