הצטרפו לקורס

אסמכתאות בדויות והזיות AI: הפסיקה, הסנקציות ונוהל האימות

מדף כרכים שחורים זהים, ובמקום אחד מהם מלבן כתום ריק

עודכן: 11 בנובמבר 2026

בקצרה

עורך דין בישראל שמגיש לבית המשפט אסמכתה שלא בדק בעצמו מפר את חובותיו, גם אם מקור הטעות בכלי בינה מלאכותית. בבג״ץ 38379-12-24 (23.2.2025) קבע בית המשפט העליון שהגשת כתב טענות שנשען על אסמכתאות שאינן קיימות היא הפרת חובות כלפי הלקוח, בית המשפט, הצד שכנגד והמקצוע, ובעע״מ 63194-08-25 (22.3.2026) הדגיש שהפסול הוא בשימוש בלתי מבוקר, לא בשימוש עצמו. גילוי הדעת המעודכן את/60/24 מספטמבר 2026 קובע בסעיף 35 שעורך דין אינו רשאי להגיש מסמך או להציג אסמכתה בלי שבדק ואימת אותם באופן עצמאי. בעולם תיעד מאגר ציבורי יותר מ-1,590 החלטות כאלה עד יוני 2026, והסנקציות הולכות ומחמירות.

מהי ״הזיה״ ולמה פלט משפטי חשוף במיוחד

גילוי הדעת המעודכן של ועדת האתיקה הארצית מסביר את הבעיה במילים שלו. לפי סעיף 27, מערכות AI ״אינן מתוכננות בהכרח לספק מידע נכון עובדתית או משפטית״. הן מייצרות לעיתים קרובות מענה ״נכון סטטיסטית״ שנראה סביר ומשכנע, אף אם הוא שגוי, חלקי, לא מעודכן, מוטה או מומצא לחלוטין.

סעיף 28 מגדיר את התופעה: ״הזיות״ הן יצירת מידע מומצא או שגוי לחלוטין, לרבות היגדים עובדתיים או משפטיים לא נכונים, אסמכתאות שאינן קיימות, פרשנות שגויה של דין, או ניתוח משפטי מטעה ״תוך שימוש בניסוח סמכותי ובטוח״. הקושי חריף במיוחד במערכות כלליות, שאינן מיועדות בהכרח לשמש כלי מחקר משפטי מוסמך. סעיף 16.3 דורש לוודא שהתוצרים מהימנים, בדוקים ומדויקים.

פלט משפטי פגיע במיוחד בגלל הצורה: אסמכתה בדויה מגיעה עם שמות צדדים, מספר הליך וציטוט במירכאות. נוהל בדיקת האסמכתאות שפרסמנו באוגוסט מנסח זאת כך: האריזה היא שמנטרלת את הביקורת, לא התוכן.

מה אומר הדין בישראל: הפסיקה מ-2025 עד 2026

גילוי הדעת המעודכן פותח בכך שהנוסח המקדים מ-2024 צוטט בפסיקה, לרבות של בית המשפט העליון, ו״למעשה התקבל כמקור נורמטיבי המחייב״ (סעיף 1). בהערת שוליים 1 הוא מפנה לפסיקת העליון, ובהערת שוליים 2 לארבע החלטות שבהן, לדבריו, הוטלו סנקציות על עורכי דין שעשו שימוש בלתי ראוי ב-AI.

בג״ץ 38379-12-24 פלונית נ׳ בית הדין השרעי לערעורים ירושלים

את פסק הדין כתבה השופטת גילה כנפי-שטייניץ, בהסכמת השופטים מינץ ואלרון. לפי הדיווח שלנו מפברואר 2025, העתירה הפנתה ל-36 פסקי דין והחלטות, שחלקם לא קיימים וחלקם צוטטו שגוי. עורכת הדין הודתה שהסתמכה על אתר שעמיתים המליצו עליו, בלי לבדוק. השופטת קבעה שבסבירות גבוהה מקור ההפניות בכלי AI.

גילוי הדעת מצטט את פסקה 15 לפסק הדין: ״בהגישו כתב טענות ובו טענות משפטיות בדויות, חוטא עורך הדין לכל חובותיו גם יחד״. בית המשפט בחן את העתירה לגופה ודחה אותה בלי צו להוצאות. כמקרה ראשון מסוגו הוא נמנע מסנקציה, אבל פירט את הכלים לעתיד: דחייה על הסף, הוצאות אישיות על עורך הדין ולא על הלקוח, והעברה לטיפול משמעתי. על השימוש בהם כתב ״אין זו זכות אלא חובה״.

עע״מ 63194-08-25 נבו בן כהן נ׳ עיריית רמת גן

כאן הצד שהסתמך על הזיות היה רשות מקומית. לפי עדכון של משרד ברנע ג׳פה לנדה, העירייה דחתה בקשה להסעת תלמיד בחינוך המיוחד בהסתמך על חוזר מנכ״ל שאינו קיים, ובכתבי הטענות הפנתה לפסיקה שחלקה לא קיימת וחלקה אינה אומרת את מה שיוחס לה. לפי אותו עדכון, הוטלו על העירייה הוצאות של 30,000 שקל. ההרכב, לפי law.co.il: סולברג, גרוסקופף וכנפי-שטייניץ.

גילוי הדעת מסכם את פסק הדין בהערת שוליים 28: הפסול אינו בעצם השימוש בבינה מלאכותית אלא בשימוש בלתי מבוקר, והאחריות לאיכות התוצר נשארת אצל בעל המקצוע, שאינו יוצא ידי חובתו בהסתמכו על אחר, ״בן אנוש או בינת מכונה״.

לוח המקרים הישראליים

הליךערכאהתאריךמה קרהתוצאה
בג״ץ 38379-12-24 פלוניתהעליון בשבתו כבג״ץ23.2.2025עתירה שהפנתה ל-36 אסמכתאות, שחלקן אינן קיימותהעתירה נדחתה לגופה בלי הוצאות; אזהרה שבעתיד הסנקציה ״חובה״
ה״ת 26853-02-25שלום חדרה7.5.2025תגובת המדינה הפנתה לסעיף חוק שאינו קיים, שלדברי השופט ״נוצר על ידי בינה מלאכותית״ביקורת חריפה, בלי הוצאות או סנקציה בגין ההפניה
ק״ג 26476-01-25 ח׳ואלד נ׳ מנורה מבטחים; ת״צ 30537-11-24 עמותת מהל״ה נ׳ כללית; ת״א 14748-08-21 פלוני נ׳ צחי; ת״א 18407-07-20 מרכז המחפרון נ׳ אבו גוידרלא צוינה במקור30.4.2025; 26.5.2025; 9.7.2025; 1.9.2025מובאות בה״ש 2 לגילוי הדעתגילוי הדעת מפנה אליהן כדוגמאות לסנקציות, בלי לפרט מה הוטל בכל אחת
עע״מ 63194-08-25 בן כהן נ׳ עיריית רמת גןהעליון22.3.2026עירייה הסתמכה על חוזר שאינו קיים ועל פסיקה מומצאתהוצאות של 30,000 שקל על העירייה
ת״ק 51878-09-25תביעות קטנות אשדודמאי 2026הפניה להוראות דין שאינן קיימותלפי הדיווח, בקשת הנתבע נדחתה והוטלו סנקציות
עפ״ת 65432-11-25מחוזי מרכזיוני 2026לא פורט בדיווחלפי הדיווח, הערעור נדחה והודגש הצורך בבחינה ביקורתית בהסתמכות על כלי AI
ת״א 7976-09-25מחוזי תל אביביולי 2026טענה לאסמכתאות בדויות בכתב הגנהלפי הדיווח, הטענה נדונה לגופה

שלוש השורות האחרונות מובאות כפי שדווחו במאגר של law.co.il, לפי סקירת ״מהצהרה לסנקציה״ שפרסמנו באוגוסט.

חובת האימות לפי גילוי הדעת המעודכן

פרק ה׳ לגילוי הדעת (סעיפים 27 עד 36) הופך את ההיגיון של הפסיקה לחובה מפורשת. על הנוסח כולו ועל שאר החובות יש מדריך נפרד לגילוי הדעת את/60/24.

סעיףמה נקבע
29חובה מקצועית ואתית לאמת כל תוצר AI לפני הסתמכות, שילוב בעבודה, העברה ללקוח, הצגה לבית משפט או שימוש כלפי צד שלישי
30גם מערכת שנשענת על אחזור ממאגרים מוגדרים אינה גורעת מחובת האימות העצמאית
31האחריות לתוכן, לדיוק ולהתאמה רובצת על עורך הדין בלבד, והשימוש ב-AI מחייב זהירות מוגברת
32.1בדיקה עצמאית ויסודית של כל טענה, אסמכתה, ניתוח, מסקנה או נוסח שמקורם ב-AI
32.2לאתר פסק דין במקור מוסמך, לקרוא אותו ולוודא שהוא קיים ושההקשר מדויק ורלוונטי; בפרשנות חוק לבחון את הנוסח, הפסיקה והמצב העדכני
33כינוי מערכת ״מתקדמת״ או ״אמינה״ אינו פוטר מאימות בכל מקרה ומקרה
35אסור להגיש מסמך, לטעון טענה או להציג אסמכתה שלא נבדקו ואומתו באופן עצמאי
36אי-עמידה עלולה להביא לביקורת שיפוטית, לפגיעה בלקוח ובמהימנות המקצועית, ולעיתים אף לסנקציות דיוניות או משמעתיות
כלל 34(א)״לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה״ (מצוטט בה״ש 26)

שינוי אחד חשוב במיוחד. הנוסח המקדים מ-2024 קבע בסעיף 9 שאם עורך דין לא הצליח לאמת מידע ממערכת פתוחה, עליו ליידע את בית המשפט ואת הצד שכנגד בהערת שוליים, ולציין באיזו מערכת ובאיזו שאילתה השתמש. המסלול הזה אינו מופיע בנוסח 2026. סעיף 35 קובע במקומו כלל פשוט: אסמכתה שלא אומתה אינה מוגשת.

בהערת שוליים 27 מפנה גילוי הדעת גם להוראת נוהל 01-26 של הרשות השופטת, שסעיף 18 בה מדגיש כי על השופט וצוותו חלה חובת בדיקה של טענות, הפניות וציטוטים שמגישים בעלי הדין.

רוצים שהצוות שלכם יעבוד עם AI ויגיש בלי חשש? הקורס ״AI לעורכי דין״ מלמד שימוש מעשי עם נוהלי אימות מובנים.

התמונה בעולם

מאגר AI Hallucination Cases של החוקר דמיאן שרלוטן מ-HEC Paris מנה ביוני 2026 יותר מ-1,590 החלטות, מתוכן יותר מ-1,000 בארה״ב. נקודת המוצא המוכרת היא Mata v. Avianca מ-2023, שבו הוטל קנס של 5,000 דולר על עורכי דין שהגישו תקדימים שייצר ChatGPT.

תחום שיפוטהכלל או המקרהמה נדרש או נקבע
ארה״ב, פנסילבניהLifetime Well v. IBSpot, E.D. Pa., 26.1.2026הפרת Rule 11 גם כשהבקשה הוכנה ב-Lexis+ AI; 4,000 דולר מכיסה של עורכת הדין; ״עורך דין מקומי אינו חותמת גומי״
ארה״ב, אלבמהIbach v. Stewart, העליון של אלבמה, 24.4.2026; Formal Opinion 2026-01 של הלשכהערעור נמחק, 17,200 דולר והפניה ללשכה; הלשכה ממליצה לאמת כל ציטוט מול מאגר מוסמך
ארה״ב, אילינויScott v. Illinois Human Rights Commission, 2026 IL App (1st) 251462, 28.7.202615,000 דולר, 1,500 לכל ציטוט שגוי
ארה״ב, קליפורניהNoland v. Land of the Free, 12.9.2025; SB 574, נחתם 30.9.202610,000 דולר על 21 ציטוטים מומצאים מתוך 23; בחוק: אין להגיש ציטוט שעורך הדין האחראי לא קרא ואימת בעצמו
אנגליהAyinde v Haringey, [2025] EWHC 1383 (Admin), 6.6.2025חובה מקצועית לבדוק תוצרי כלים ציבוריים מול מקורות מוסמכים
אנגליהPinsent Masons, [2026] EWHC 1199 (Ch), 22.5.2026מכתבים לבית המשפט עם נוסח תקנה שאינו קיים; פרסום פסק הדין והפניה ל-SRA; כשל פיקוח של הממונים
בריטניה, הגירהMunir, [2026] UKUT 81 (IAC), 17.11.2025דיון בעקבות אסמכתה מומצאת; מעתה טופסי ביקורת שיפוטית יכללו הצהרה שכל אסמכתה קיימת ותומכת בטענה
אירלנדPractice Direction HC 142, בתוקף מ-1.9.2026בדיקה בכלי AI נוסף אינה אימות (סעיף 13); אימות אנושי של כל אסמכתה (סעיפים 18, 24); חובת תיקון (סעיף 34)
אוסטרליה, ניו סאות׳ ויילסPractice Note SC Gen 23, בתוקף מ-3.2.2025אימות ידני של כל ציטוט, בלי להסתמך על AI לצורך האימות

שני דפוסים בולטים: האחריות עולה בשרשרת, ובפנסילבניה ובפרשת Pinsent Masons הביקורת כוונה גם לפיקוח ולא רק למי שניסח; והמחיר עולה, ובאילינוי ציין בית המשפט שהעלה את התעריף כדי להרתיע.

גם כלים ייעודיים הוזים, ו-AI שבודק AI אינו אימות

מחקר של Stanford RegLab ו-HAI מ-2024 מצא ש-Lexis+ AI ו-Ask Practical Law AI טעו ביותר מ-17% מהשאילתות, ו-Westlaw AI-Assisted Research ביותר מ-34%. במחקר קודם של אותה קבוצה נמצא שצ׳טבוטים כלליים טעו ב-58% עד 82% מהשאלות המשפטיות. אלה שני מחקרים נפרדים ולא השוואה ישירה, אבל גם הנתון של הכלים הייעודיים רחוק מאפס. חלק מהטעויות הן אסמכתאות אמיתיות שאינן תומכות בטענה.

מכאן גם שאין להסתפק בהרצת הטיוטה בכלי נוסף. הנחיית הנוהג האירית קובעת זאת במפורש, וההנחיה של ניו סאות׳ ויילס דורשת אימות ידני. בגילוי הדעת הישראלי, סעיף 32.2 דורש לאתר את פסק הדין במקור מוסמך ולקרוא אותו.

נוהל אימות בארבעה שלבים, מעודכן לנוסח 2026

הנוהל מבוסס על נוהל בדיקת האסמכתאות שפרסמנו, עם התאמה לסעיפים 32 ו-35.

  1. הפרדה בין טענה לאסמכתה. מפרקים את הטיוטה לשתי עמודות: מה נטען ועל מה זה נשען. אסמכתה שאי אפשר לשייך לטענה מסוימת חשודה מראש.
  2. אימות קיום. פותחים כל אסמכתה במאגר מוסמך. סעיף 32.2 דורש לאתר את פסק הדין ״במקור מוסמך״ ולקרוא אותו. ההמלצה שלנו היא לחפש לפי מספר ההליך, ולא לפי שם הצדדים או בחיפוש חופשי.
  3. אימות תוכן. קוראים את הפסקה עצמה. בודקים שהמשפט מופיע כלשונו, שנאמר בדעת הרוב ולא כאמרת אגב או כתיאור טענת צד, ושההקשר ״מדויק ורלוונטי״ (סעיף 32.2).
  4. אימות תחולה ועדכניות. בודקים שההלכה עומדת, שהחוק לא תוקן, ושהערכאה והנסיבות רלוונטיות לתיק (סעיפים 32.2 ו-32.3).

ושלוש בקרות: מי שבודק אינו מי שניסח; מי שחותם קורא לפני החתימה; ואסמכתה שלא עברה את ארבעת השלבים יוצאת מהמסמך, כי לפי סעיף 35 אין לה מסלול חלופי.

מה מתעדים. ליד כל אסמכתה: תאריך האימות, המאגר שבו אומתה, ומי בדק. סעיף 46.1 לגילוי הדעת דורש ממשרד שמשתמש ב-AI נהלים פנימיים שיקבעו, בין היתר, כיצד מאמתים תוצרים וכיצד מתעדים שימושים מהותיים או חריגים.

מה עושים אם אסמכתה שגויה כבר הוגשה

גילוי הדעת הישראלי אינו קובע נוהל תיקון ייעודי, ולא מצאנו כלל ישראלי ספציפי לעניין. מה שאפשר ללמוד מהמקורות:

  • בישראל. בפרשת חדרה העיר השופט שהטעות לא הייתה צריכה לקרות, ושאם ידעו עליה, היה על המדינה להודיע לפני הדיון. גילוי הדעת אינו קובע במפורש מה עושים אחרי שהוגשה אסמכתה שגויה. להבנתנו, חובת הנאמנות ואי-ההטעיה כלפי בית המשפט (סעיף 35 וכלל 34(א)) מצדיקה לתקן בהקדם.
  • באירלנד, כדוגמה זרה. סעיף 34 להנחיה HC 142 מחייב להודיע לצדדים ולבית המשפט ללא דיחוי, להגיש מסמך חלופי בגרסה נקייה ובגרסה מסומנת, ולשאת בעלויות אלא אם נקבע אחרת.
  • באנגליה ובארה״ב. בפרשת Munir ציין בית הדין שאלמלא הדיווח העצמי לרגולטור, היה מפנה את עורך הדין בעצמו. בפרשת Pinsent Masons המשרד דיווח על עצמו לרגולטור ונשא בעלויות הלקוחות. בפנסילבניה מתח בית המשפט ביקורת על כך שהתגובה הראשונה הייתה פיטורי המתמחה, במקום תיקון ההגשה ובחינת הפיקוח.

שאלות ותשובות

מה קבע בג״ץ 38379-12-24?

בית המשפט העליון קבע ב-23 בפברואר 2025 שעורך דין שמגיש כתב טענות עם אסמכתאות בדויות מועל בחובותיו כלפי הלקוח, בית המשפט, הצד שכנגד והמקצוע. כמקרה ראשון נמנע מסנקציה, אבל מנה דחייה על הסף, הוצאות אישיות והעברה לטיפול משמעתי, וכתב שבעתיד ״אין זו זכות אלא חובה״.

האם מוטלות בישראל סנקציות על עורכי דין בגלל אסמכתאות מ-AI?

כן. גילוי הדעת המעודכן קובע שבתי המשפט הטילו סנקציות על עורכי דין שעשו שימוש בלתי ראוי ב-AI, ומפנה בהערת שוליים 2 לארבע החלטות מ-2025, בלי לפרט מה הוטל בכל אחת. הסנקציות אינן מוגבלות לעורכי דין: בעע״מ 63194-08-25 הוטלו, לפי עדכון של משרד עורכי דין, הוצאות של 30,000 שקל על עיריית רמת גן.

האם מותר עדיין לציין בהערת שוליים שאסמכתה לא אומתה?

לא לפי הנוסח המעודכן. האפשרות ליידע את בית המשפט בהערת שוליים הופיעה בסעיף 9 לנוסח המקדים מ-2024, ואינה מופיעה בנוסח ספטמבר 2026. סעיף 35 קובע שאין להגיש מסמך או להציג אסמכתה שלא נבדקו ואומתו באופן עצמאי.

האם כלי מחקר משפטי ייעודי פוטר מבדיקה?

לא. סעיף 30 לגילוי הדעת קובע שגם מערכת שנשענת על אחזור ממאגרים אינה גורעת מחובת האימות. מחקר מסטנפורד מ-2024 מצא שגיאות ביותר מ-17% מהשאילתות גם בכלים ייעודיים, ובפנסילבניה הוטלו סנקציות על בקשה שהוכנה בעזרת Lexis+ AI.

האם אפשר לבדוק את הפלט בכלי AI אחר?

כבדיקה ראשונית אפשר, כאימות לא. הנחיית בית המשפט הגבוה באירלנד קובעת שבדיקה באותו כלי או בכלי AI אחר אינה עומדת בחובת האימות, וגילוי הדעת הישראלי דורש לאתר את פסק הדין במקור מוסמך ולקרוא אותו.

מי אחראי כשמתמחה או עורך דין זוטר הכין את הטיוטה?

מי שחותם ומי שמפקח. סעיף 31 לגילוי הדעת מטיל את האחריות על עורך הדין שמשתמש בתוצר, ובפרשת Pinsent Masons מצא השופט כשל גם בפיקוח של הממונים.

מה כדאי לתעד כדי להראות שבדקנו?

ליד כל אסמכתה: תאריך האימות, המאגר שבו אומתה ומי בדק. סעיף 46.1 לגילוי הדעת דורש ממשרדים לקבוע בנוהל כיצד מאמתים תוצרים וכיצד מתעדים שימושים מהותיים או חריגים.

רוצים ליישם את זה במשרד?

מקורות

עוד בנושא

המדריך הוא סקירה מקצועית כללית ואינו ייעוץ משפטי.

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.