הצטרפו לקורס

מדיניות AI למשרד עורכי דין: מה צריך להיות בה ואיך כותבים אותה

קלסר פתוח עם לשוניות, ואחת מהן בולטת בכתום

עודכן: 11 בנובמבר 2026

בקצרה

משרד עורכי דין בישראל שמשתמש בכלי AI נדרש לקבוע נהלים פנימיים סבירים וברורים לשימוש בהם, לפי סעיף 46.1 לגילוי הדעת את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית, בנוסח מספטמבר 2026. הנהלים צריכים לקבוע באילו כלים וחשבונות מותר להשתמש, לאילו משימות, איזה מידע אסור להזין, מתי נדרש אישור בכיר, איך מאמתים ומתעדים, ומה התנאים לכלים אוטונומיים. לצד הנהלים נדרשים הכשרה לכל מי שעובד עם הכלים (סעיף 46.2), בדיקת ספקים (סעיף 47) ומעקב שוטף (סעיף 48). גודל המשרד משנה את אופן היישום, לא את הרף המינימלי (סעיף 45.2).

למה נהלים ברורים הם כבר לא בחירה

גילוי הדעת המעודכן פורסם ב-18 בספטמבר 2026, ועל עיקריו כתבנו עם פרסומו. את החובות האישיות מנתח המדריך לכללי האתיקה בשימוש ב-AI. כאן המוקד הוא פרק ח׳, ״פיקוח, נהלים ומדיניות משרדית״ (סעיפים 45 עד 49).

שלוש הוראות הופכות את המדיניות לחובה מעשית:

  • מעמד. לפי סעיף 4, אי-עמידה בהוראות עשויה להוות חזקה לכאורה, הניתנת לסתירה, להפרת החובות האתיות. עמידה בהן היא אינדיקציה משמעותית להתנהלות סבירה.
  • מדיניות ונהלים. לפי סעיף 45.1, כשכלי AI משולבים בתהליכי עבודה, משמשים כמה בעלי תפקידים או מחוברים למאגרים, ״נדרשת מדיניות משרדית ברורה״. סעיף 46.1 מחייב לקבוע נהלים פנימיים סבירים וברורים.
  • אחריות ההנהלה. לפי סעיף 45.3, ההנהלה וכל עורך דין מפקח צריכים לנקוט אמצעים סבירים כדי שהשימוש לא יחרוג מהנהלים, ואחריות מי שחורג מהם לא תופחת בגלל פיקוח חסר של מנהליו. סעיף 49 מוסיף שהשימוש ב-AI ״מחייב, לעיתים, רמת משמעת ארגונית גבוהה יותר״.

לנהלים יש גם תועלת לעורך הדין עצמו. סעיף 22 קובע שבהיבטים הטכניים, בבחירת המערכת ובהפעלתה, מותר להסתמך באופן סביר, בין היתר, על ״נהלים משרדיים ראויים ומתאימים״, על התחייבויות חוזיות של הספק ועל תקני הסמכה, ובלבד שההסתמכות נעשית בשיקול דעת. גילוי הדעת מדבר על מדיניות ״ברורה״ ועל נהלים ״סבירים וברורים״. הניסוח שלהם בכתב הוא ההמלצה שלנו.

מפת הפרקים: מה גילוי הדעת דורש בכל פרק במדיניות

פרק במדיניותמה צריך לקבועהעוגן בגילוי הדעת
אחריות ובעלי תפקידיםמי מנהל, מי מפקח, מי מאשר חריגיםסעיפים 45.1, 45.3, 49
כלים, חשבונות ותצורות מותריםרשימה סגורה, לפי חשבון, גרסה והגדרותסעיפים 46.1, 10, 11, 40.1
מידע אסור להזנההגדרת מידע מוגבל, התממה אינה מספיקהסעיפים 46.1, 13, 38.2, 39.2
משימות ואישור בכיראילו משימות מותרות ומתי נדרש אישורסעיף 46.1
אימות ותיעודאיך מאמתים, מה מתעדיםסעיפים 46.1, 29
בקשות לעיון, תיקון ומחיקה של מידע אישימי מטפל ואיךסעיף 46.1
הרשאות וחומות סיניותבקרות טכנולוגיות בפועל, לא רק הוראותסעיפים 41.1 עד 41.3
ספקיםהתחייבויות חוזיות ובדיקה מקצועיתסעיפים 41.4, 47.1, 47.2
סוכנים וכלים מחובריםמה מותר לסוכן, אילו בקרותסעיפים 46.1, 52 עד 54
הכשרהלכל מי שמשתמש או נחשף, כולל מנהלהסעיף 46.2
מעקב ועדכוןבחינה תקופתית וסיווג מחדשסעיף 48

מה בדיוק סעיף 46.1 מחייב

סעיף 46.1 מונה, ״בין היתר״, שמונה נושאים שהנהלים צריכים להתייחס אליהם: באילו מערכות, חשבונות או תצורות מותר להשתמש; לאילו סוגי משימות; איזה מידע אסור להזין; מתי נדרש אישור או בקרה של עורך דין בכיר יותר; כיצד מאמתים תוצרים; כיצד מטפלים בבקשות לעיון, לתיקון או למחיקה של מידע אישי כשהשימוש ב-AI נוגע לעיבודו; כיצד מתעדים, לפי העניין, שימושים מהותיים או חריגים; ומהם התנאים לשימוש בכלים אוטונומיים יותר או מחוברים למערכות המשרד.

סעיף 46.2 מחייב הכשרה לעורכי דין, מתמחים, עובדים משפטיים ועובדי מנהלה שמשתמשים במערכות או נחשפים אליהן: מגבלות המערכת, סודיות ופרטיות, אימות, מידע מוגבל וסיכוני הסתמכות יתר.

סעיף 47.1 מחייב לוודא, במידה סבירה ובהתאם לנסיבות, שהספק מחויב חוזית, תפעולית וטכנולוגית להגן על מידע הלקוח. בכלל זה יש לבחון אם הוא מתחייב שלא לשתף מידע עם צדדים שלישיים, שלא לאמן את המודל על המידע בלי הסכמה, שלא לכלול את המידע או את פירות עיבודו במאגרים חיצוניים, ולקיים אבטחה, בקרת גישה ומחיקה ברמה סבירה. סעיף 41.4 מוסיף תוצרים, מטא-דאטה ודפוסי שימוש, ומורה לבחון, לפי העניין, אם הספק משמש ״מחזיק״ במידע והמשרד או הלקוח ״בעל שליטה״, ולהסדיר בהסכם את חלוקת האחריות. לפי סעיף 47.2, כלי שמשווק למגזר המשפטי או מוצג כ״מאובטח״ עדיין טעון בדיקה מעמיקה.

סעיף 48 קובע שהפיקוח אינו מסתיים ברכישה, ושעל המשרדים לשקול בחינה תקופתית של הנהלים ושל הכלים, כולל אימות מחודש של סיווגם.

מרשם הכלים: התבנית

מרשם כלים עונה על השאלה הראשונה בסעיף 46.1. לפי סעיפים 10 ו-11, הסיווג לפתוחה או סגורה נעשה לפי החשבון, הגרסה, ההגדרות ותנאי ההתקשרות בפועל, לא לפי השם השיווקי, וככלל מערכת תסווג כפתוחה אלא אם יש בסיס לסיווגה כסגורה. אפשר להוסיף עמודת סיכון לפי המסגרת של אייבי גריי, שמדרגת כלים לפי מעורבות עורך הדין ואיכות המקורות.

השורות בטבלה הן דוגמאות בדויות להמחשה בלבד, ואינן סיווג של כלי אמיתי.

כלי (דוגמה)סוג חשבוןפתוחה או סגורה, ועל מה מבוססמה מותר להזיןמי אישרמועד בחינה חוזרת
צ׳אט כללי, חשבון אישי חינמיאישיפתוחה: אין התחייבות כתובה נגד אימוןמידע פומבי בלבד, בלי פרטי לקוחשותף אחראי AIכל רבעון
אותו כלי, חשבון ארגוניארגוני, ניהול מרכזיסגורה, לפי הסכם הספק ובדיקת ההגדרותמידע לקוח לפי מטריצת הסיווג, לא תיקים חסומיםשותף אחראי + יועץ אבטחת מידעחצי שנה, או בשינוי תנאים
כלי מחקר משפטי ייעודירישיון משרדיסגורה, לפי התחייבות חוזיתשאילתות מחקר, מסמכים ללא מידע של צד ג׳ועדת AIשנה
כלי תמלול פגישותארגוניבבדיקה: ממתין לתשובת הספק על שמירת נתוניםאסור עד סיום הבדיקהטרם אושרעם קבלת התשובה
סוכן מחובר לדוא״לפיילוט בסביבה מבודדתבבחינה לפי סעיף 40.4נתוני בדיקה בלבדועדת AIסוף הפיילוט

שלד המדיניות: עשרה סעיפים

השלד הוא נקודת פתיחה, לא נוסח מוכן ולא ערובה לעמידה בגילוי הדעת. יש להתאים אותו לכלים, ללקוחות ולתחומי העיסוק של המשרד.

  1. מטרה, תחולה ומעמד. על מי חלה המדיניות: שותפים, שכירים, מתמחים, מנהלה וקבלנים, ומה המשמעות של חריגה ממנה.
  2. אחריות ובעלי תפקידים. השותף האחראי, מי מאשר כלי חדש וחריגים, ולמי פונים בספק.
  3. מרשם כלים וסיווג. רק כלים שבמרשם, בחשבון ובתצורה הרשומים. לפי סעיף 40.4, מומלץ שלא לחבר כלי חדש בעל יכולות חריגות למערכות המשרד לפני שנבחן כראוי, ובמקרים המתאימים בסביבה מבודדת.
  4. מידע: מה מותר להזין ולאן. הגדרת מידע מוגבל, מטריצה של סוג מידע מול סוג כלי, וקביעה שהשמטת שם הלקוח אינה הופכת מידע למותר בכלי פתוח (סעיפים 38.2, 39.2).
  5. משימות ואישורים. משימות מותרות, משימות שמחייבות אישור בכיר ומשימות אסורות. לדוגמה: טיוטה פנימית מותרת, מסמך לבית משפט מחייב בדיקת עורך דין אחראי.
  6. אימות ותיעוד. מה נבדק, מול איזה מקור ומי חותם. בשימוש מהותי או חריג מתעדים את הכלי, המידע שהוזן ומי בדק. לשלב את נוהל בדיקת אסמכתאות לפני הגשה.
  7. לקוחות. מתי מיידעים לקוח (סעיף 42.2), נוסח הסכמה קונקרטית כשהיא נדרשת (סעיפים 43.2, 43.3), איך מתעדים הנחיות AI של לקוח, ומי מטפל בבקשות עיון ומחיקה. ראו גם מה חייב להופיע בהסכם ההתקשרות.
  8. ספקים, הרשאות וחומות סיניות. רשימת בדיקה לספק לפי סעיפים 41.4 ו-47.1, ודרישה שהרשאות הכלי ישקפו את החומות הקיימות במערכת ניהול המסמכים (סעיפים 41.1 עד 41.3).
  9. סוכנים וכלים מחוברים. אילו פעולות מותרות לסוכן, מה דורש אישור אנושי, ומה הבקרות: הרשאות שתואמות את רמת הסיכון, לוגים, כפתור עצירה מיידי (סעיפים 52, 53).
  10. הכשרה, מעקב ועדכון. הכשרה לכל מי שעובד עם הכלים (סעיף 46.2) ובחינה תקופתית של הנהלים והכלים (סעיף 48). אנחנו ממליצים להוסיף הכשרה בקליטה ורענון תקופתי, נוהל לאירוע שבו מידע הוזן בטעות, ותאריך בחינה חוזרת שנקבע מראש.

מדיניות טובה נבנית על התיקים של המשרד, לא על תבנית. בקורס AI לעורכי דין עובדים על סיווג כלים, נוהל אימות והגדרת סביבת עבודה סגורה.

משרד קטן מול משרד גדול

סעיף 45.2 קובע שגודל המשרד, מספר עורכי הדין והעובדים, תחומי העיסוק, היקף המידע וסוגי המערכות עשויים להשפיע על היישום המעשי. ההבדל משליך ״על אופן ההטמעה, הפיקוח והמשאבים הנדרשים, ולא על עצם החובה לעמוד ברף המינימלי״.

נושאמשרד של 1 עד 5 עורכי דיןמשרד גדול
בעלותשותף אחד אחראיועדה, מערכות מידע, אבטחת מידע
מרשם כליםטבלה אחתמרשם מנוהל עם תהליך אישור
בדיקת ספקרשימת בדיקה מול תנאי השימוש וההסכם, וסיוע מקצועי כשהנסיבות מחייבות (סעיף 47.2)בדיקה מקצועית שיטתית
בקרותחשבונות ארגוניים בלבד, בלי חשבונות אישייםניטור, חסימה, הרשאות לפי תיק

הטבלה היא המלצה שלנו ולא חלוקה שגילוי הדעת קובע. במשרד קטן ההנחה ״כולם יודעים מה מותר״ אינה תחליף לנוהל. במשרד גדול הסיכון הוא נוהל שלא מגיע לשטח. משרד שמחבר AI למערכת ניהול המסמכים, למשל דרך שרת MCP של iManage, שלפי החברה מכבד הרשאות וחומות אתיות, צריך לשמור את ההפרדות גם בכלי ה-AI ולוודא שמודל פרטי אינו מתאמן על תיקים מאחורי חומה סינית (סעיף 41.3).

יועצים משפטיים פנימיים

לפי סעיף 44.1, יועץ משפטי פנימי פועל, ככלל, לפי מדיניות ה-AI של התאגיד. בהיעדר מדיניות, כשנשקל שימוש במידע מוגבל בכלי פתוח, נכון שישקול אישור הנהלה ויערב, ככל האפשר ובהתאם לצורך, את אבטחת המידע, הגנת הפרטיות והציות. לפי סעיף 44.2, מדיניות הארגון אינה גורעת משיקול דעתו האישי.

סוכני AI: המדיניות כקובץ שהמערכת אוכפת

לפי סעיף 52, אסור לאפשר לסוכן לקבל במקום עורך הדין החלטות מהותיות בייצוג, למסור ייעוץ עצמאי, לבצע פעולות ייצוג, להגיש כתבי בי-דין, למסור מסמכים מחייבים או לקדם מהלך משפטי בלי פיקוח ואישור אנושיים מספקים. מותרות פעולות טכניות, תחומות, מתועדות וברות ביטול, מכוח החלטה אנושית קודמת ובכפוף לבקרות. סעיף 53 דורש, כשהסוכן מחובר לדוא״ל, ליומן או למערכת מסמכים, להקפיד הקפדה יתרה על בקרת גישה, הרשאות, תיחום פעולות, לוגים וכפתור עצירה מיידי. לפי סעיף 54, פיקוח אנושי יכול להיעשות גם במדיניות שנקבעה מראש, בהרשאות וגבולות, בהתראות וביכולת עצירה, ולא רק באישור כל פעולה.

כאן המדיניות יורדת לרמת המערכת. OpenMandate, מסגרת קוד פתוח של ריאן מקדונה, מעבירה את הכללים לסוכן מהפרומפט לקובץ מדיניות נפרד שנאכף בכל צעד: כלים מותרים, איסורים, תחום וטריגרים להסלמה, עם יומן ביקורת. באוקטובר טען מקדונה שאסור שהסוכן יחליט לבד מתי הוא צריך פיקוח, ושהסף להסלמה צריך להיקבע בהחלטה ארגונית.

לקחים ממקרים שדווחו

מקרהמה קרההלקח למדיניות
Sullivan & Cromwellלפי Nicola Taljaard, כפי שדיווחנו, למשרד היו מדיניות ממשל AI, הדרכות חובה ודרישות אימות, ובכל זאת הוגש תסקיר עם אי-דיוקים שנמשך בפומבי. היא מציינת ש-Gordon Rees מופיע במאגר מקרי ההזיות יותר מפעם אחתמדיניות לבדה אינה מספיקה. צריך להיות מסוגלים להראות מה ה-AI עשה, באיזה מידע השתמש ומי בדק
Pinsent Masonsשופט אנגלי מצא כשל בפיקוח אחרי שעורך דין זוטר שלח לבית המשפט מכתבים עם נוסח חקיקה שאינו קיים. הממונה לא פיקחה, והשותף אישר במעורבות מוגבלת. המשרד דיווח על עצמו ל-SRAהאחריות עולה בשרשרת הפיקוח. המדיניות קובעת מי בודק מה לפני שליחה
Hill Dickinsonלפי דיווח על מייל פנימי, מנהל הטכנולוגיה ציין יותר מ-32 אלף כניסות ל-ChatGPT בשבוע אחד בתחילת 2025, נתון שלא ברור כמה עובדים עומדים מאחוריו, ואמר שחלק ניכר מהשימוש אינו עומד במדיניות. הגישה לכלים ציבוריים הותנתה באישורניטור חושף את הפער בין הכתוב למעשה
ה-Law Societyהנחיית העבודה מאוקטובר 2026: אי אפשר להעביר אחריות מקצועית למערכת AI, וככל שהאוטונומיה גדלה נדרשים הרשאות מצומצמות, נקודות אישור ואחריות לאנשים בשמםלכל כלי וסוכן בעלים אנושי מוגדר
ביטוח אחריות מקצועיתלדברי מנכ״ל Coalition, חלק מהמבטחים שואלים משרדים על שימוש ב-AI ועשויים להגביל או להחריג כיסוילבדוק את הפוליסה ואת שאלון החידוש מול המדיניות

טעויות נפוצות

  • מדיניות על הנייר בלבד. סעיף 41.2 קובע שככל האפשר אין להסתפק בנהלים ובהנחיות התנהגות, ויש להעדיף אמצעים טכנולוגיים שמגבילים את הגישה בפועל. דוגמה: Inference Hooks ב-Claude Enterprise, יכולת שנפתחה בבטא ועם מגבלות, ומאפשרת לארגון לחסום פרומפט לפני שהוא מגיע למודל.
  • איסור גורף בלי חלופה מאושרת. ב-Hill Dickinson עובדים השתמשו בכלים ציבוריים גם כשהמדיניות הגבילה זאת, והמשרד בחר בגישה מבוקרת ולא בחסימה. כתבה על מנויי AI פרטיים מחוץ לרדאר מצביעה על הצורך בכלים מאושרים נוחים מספיק כדי שלא יעקפו אותם.
  • מסתמכים על ״סגור״ שיווקי. לפי סעיף 40.1, אין להסתפק בכינוי ״סגורה״ או ״ארגונית״.
  • אין תאריך בחינה. סעיף 48 מזכיר שתנאי השימוש משתנים והחיבורים מתרחבים, ומדיניות בלי מועד עדכון מתיישנת.
  • אין הכשרה, או הכשרה חד-פעמית. בתוכנית הכשרה של יותר מ-3,000 עורכי דין המשתתפים ידעו שצריך לבדוק, אבל לא ידעו מה, והכותבים מסכמים שיכולת נבנית בתהליך ולא באירוע.
  • שוכחים את המנהלה. סעיף 46.2 חל במפורש גם על עובדי מנהלה.

תוכנית הטמעה ל-30 יום

  1. ימים 1 עד 3: מינוי שותף אחראי.
  2. ימים 1 עד 7: מיפוי הכלים בשימוש בפועל, כולל מנויים אישיים ותוספים.
  3. ימים 5 עד 10: סיווג כל כלי לפי חשבון, גרסה, הגדרות והסכם, ומילוי המרשם.
  4. ימים 8 עד 14: בדיקת ספקים לפי סעיפים 41.4 ו-47.1, בסיוע איש אבטחת מידע כשצריך.
  5. ימים 10 עד 17: ניסוח המדיניות לפי השלד ואישורה בידי השותפים.
  6. ימים 12 עד 20: בקרות טכנולוגיות: חשבונות ארגוניים, חסימה או אישור של כלים ציבוריים, הרשאות לפי החומות.
  7. ימים 15 עד 22: עדכון מסמכי ההתקשרות וטופס הסכמה קונקרטית.
  8. ימים 18 עד 25: הכשרה לכל המשרד, כולל מתמחים ומנהלה, על מקרים מהתיקים, ותיעוד השתתפות.
  9. ימים 22 עד 28: אם יש סוכנים, הגדרת פעולות מותרות, לוגים ועצירה, ופיילוט מבודד.
  10. יום 30: קביעת תאריך הבחינה הבאה.

שאלות ותשובות

האם משרד עורכי דין בישראל חייב לכתוב מדיניות AI?

סעיף 46.1 לגילוי הדעת את/60/24 מחייב משרד שמשתמש ב-AI לקבוע נהלים פנימיים סבירים וברורים. לפי סעיף 4, אי-עמידה בהוראות עשויה להוות חזקה לכאורה להפרה, ולכן נוהל כתוב הוא הדרך המעשית להראות עמידה.

מה חייב להופיע בנוהל שימוש בבינה מלאכותית במשרד?

לפי סעיף 46.1: כלים וחשבונות מותרים, משימות, מידע אסור להזנה, אישור בכיר, אימות, בקשות עיון ומחיקה של מידע אישי, תיעוד שימושים מהותיים ותנאים לכלים אוטונומיים. לצדם נדרשות הכשרה, בדיקת ספקים ומעקב.

האם מספיק לאסור על העובדים להשתמש ב-ChatGPT?

סעיף 41.2 מעדיף אמצעים טכנולוגיים על פני הוראות בלבד. ב-Hill Dickinson הראה ניטור שימוש בכלים ציבוריים שלא תאם את המדיניות הכתובה.

איך בודקים ספק AI לפני התקשרות?

בודקים התחייבות שלא לשתף מידע, שלא לאמן עליו בלי הסכמה, שלא לכלול אותו במאגרים חיצוניים, ולקיים אבטחה ומחיקה (סעיף 47.1). כלי שמשווק כ״מאובטח״ עדיין טעון בדיקה (סעיף 47.2).

מי צריך לעבור הכשרה ב-AI במשרד עורכי דין?

לפי סעיף 46.2, עורכי דין, מתמחים, עובדים משפטיים ועובדי מנהלה שמשתמשים במערכות AI או נחשפים אליהן. אין די בהעמדת הכלי לרשותם.

כל כמה זמן צריך לעדכן מדיניות AI?

גילוי הדעת אינו קובע תדירות. סעיף 48 מחייב מעקב שוטף ומורה לשקול בחינה תקופתית של הנהלים, הכלים וסיווגם, ולכן כדאי לקבוע מועד מראש.

האם מותר לסוכן AI לפעול בשם המשרד?

לפי סעיף 52, סוכן אינו רשאי לקבל החלטות מהותיות, לייעץ, להגיש או לבצע פעולות ייצוג בלי פיקוח ואישור אנושיים מספקים. מותרות פעולות טכניות, תחומות, מתועדות וברות ביטול, מכוח החלטה אנושית קודמת.

האם עמידה במדיניות המשרד פוטרת את עורך הדין מאחריות?

לא. סעיף 22 מתיר, בבחירת המערכת ובהפעלתה, הסתמכות סבירה על נהלים משרדיים ראויים, ובלבד שההסתמכות נעשית בשיקול דעת. סעיף 49 מבהיר שהשימוש ב-AI במשרד אינו מפחית מהאחריות המקצועית.

רוצים ליישם את זה במשרד?

מקורות

עוד בנושא

המדריך נועד למידע כללי בלבד, אינו ייעוץ משפטי ואינו תבנית מדיניות מאושרת. לפני אימוץ מדיניות יש להתאים אותה לנסיבות המשרד ולבדוק את נוסח גילוי הדעת המלא.

פסיקה ורגולציה לפני שהן מגיעות אליכם מהלקוח

גיליון חודשי אחד, למשפטנים שרוצים לדעת מה נפסק, מה השתנה ברגולציה, ומה זה משנה לעבודה שלהם בפועל. בלי ספאם, וניתן להסיר את ההרשמה בכל עת.